קולקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קולקס הקדמונים: קישור פנימי, תיקון מונח
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 26:
במגדירי הצמחים, שבהם חודשו שמות עבריים בגישת שיקוף השמות הבינארים המדעיים, הוסף לשם זה 'תואר מין'. ההיקרות הראשונה של התואר '''הקדמונים''' (תרגום נאה מלטינית של '''antiquorum'''), היא כנראה: "צמחי התרבות של ישראל" (זהרי ופאהן, 1957). בפרסומים נוספים בעברית הוצגו למין גם השמות: קולקס תרבותי, ק' נאכל. למרות עדכונו של השם המדעי (''C. esculenta'') לצמח הקרוי בעברית '''קולקס''', ראוי לא לשנות את תואר המין העברי - ''''הקדמונים',''' שכבר התקבע בספרות.}} הקרוי בשפות רבות '''טארו''', הוא גידול חקלאי נפוץ ובעל ערך כלכלי רב. המין נחשב לאחד מגידולי ה[[תרבות]] הקדומים ביותר בתחום מזרח אסיה הטרופית, שם תורבת כנראה עוד קודם לצמח האורז. כיום הוא מגודל למאכל בארצות טרופיות בכל רחבי העולם.{{הערה|Chaïr H., et all. 2016. Genetic Diversification and Dispersal of Taro (Colocasia esculenta (L.) Schott). PLoS One. 2016; 11(6): e0157712.{{צ-מאמר|כתב עת=PLoS ONE|doi=10.1371/journal.pone.0157712|שם=Genetic Diversification and Dispersal of Taro (Colocasia esculenta (L.) Schott)|כרך=11|שנת הוצאה=2016-06-17|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4912093/|מחבר=H. Chaïr, R. E. Traore, M. F. Duval, R. Rivallan, A. Mukherjee, L. M. Aboagye, W. J. Van Rensburg, V. Andrianavalona, M. A. A. Pinheiro de Carvalho, F. Saborio, M. Sri Prana, B. Komolong, F. Lawac, V. Lebot}}}} היקף הגידול העולמי בשנת 2014 היה 10.2 מיליון טון פקעות.
 
הפקעת מכילה עמילן קל עיכול, והיא ראויה לאכילה רק לאחר בישול או אפיה. תהליך החימום הממושך מבטל את רעילות גבישי חומעת[[אוקסלט הסידן]] (calcium oxalate) המצויים בתאי הפקעות והעלים. תנאי הגידול המיטביים הם חצי צל או צל מלא והשקיה מרובה. הצמחים רגישים לקרה, ליובש ולמליחות.
 
בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה ({{משנה|מעשרות|ה|ח|ללא=שם}} - '''קרקס'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האסלאם,{{הערה|תפוח האדמה (שמוצאו מהרי האנדים בדרום אמריקה) הובא לאירופה במהלך המאה ה-16, ורק במאה ה-18 התפשט גידולו ליתר ארצות העולם הישן. עד אז היה הקולקס (טארו) גידול השורש העמילני היחיד כמעט בארצות המזרח התיכון. }} ומאז ועד ראשית המאה ה-20 הוא גודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל,{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=8374279&nTocEntryID=8561367 קולקס הקדמונים], זהר, ע. (תש"ס, 2000). "גידולי ארץ ישראל בימי הביניים"', עמ' 293–294. ושם גם מקורות ברורים על גידולו בעמק הירדן ובקעת כנרות (הע'ור) ובדרום מישור החוף.}} במישור החוף ובבקעת הירדן (מאזור הכנרת ועד שטחי הגידול שבקרבת המעיינות המתוקים באזור ים המלח{{הערה|קוריוז הוא, אירוע הימצאותו בנחל דוד בעין גדי בשנות ה-50 {{קישור כללי|כותרת=קולקס הקדמונים בעין גדי|אתר=אוצרת נודדת|תאריך=2017-05-05|כתובת=https://sharonambar.com/2017/05/05/קולקס-הקדמונים-בעין-גדי/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-09-13|הכותב= sharonambar}}. הצמח גדל בראשית המאה ה-20 בוואדי קלט, ונראה כי גודל בתחומים שופעי מים באזור יריחו.}}). כיום הוא משמש כצמח נוי בגנים מוצלים ומושקים בתחומים חמים של הארץ.