קולקס – הבדלי גרסאות

במגדירי הצמחים, שבהם חודשו שמות עבריים בגישת שיקוף השמות הבינארים המדעיים, הוסף לשם זה 'תואר מין'. ההיקרות הראשונה של התואר '''הקדמונים''' (תרגום נאה מלטינית של '''antiquorum'''), היא כנראה: "צמחי התרבות של ישראל" (זהרי ופאהן, 1957). בפרסומים נוספים בעברית הוצגו למין גם השמות: קולקס תרבותי, ק' נאכל. למרות עדכונו של השם המדעי (''C. esculenta'') לצמח הקרוי בעברית '''קולקס''', ראוי לא לשנות את תואר המין העברי - ''''הקדמונים',''' שכבר התקבע בספרות.}} הקרוי בשפות רבות '''טארו''', הוא גידול חקלאי נפוץ ובעל ערך כלכלי רב. המין נחשב לאחד מגידולי ה[[תרבות]] הקדומים ביותר בתחום מזרח אסיה הטרופית, שם תורבת כנראה עוד קודם לצמח האורז. כיום הוא מגודל למאכל בארצות טרופיות בכל רחבי העולם.{{הערה|Chaïr H., et all. 2016. Genetic Diversification and Dispersal of Taro (Colocasia esculenta (L.) Schott). PLoS One. 2016; 11(6): e0157712.{{צ-מאמר|כתב עת=PLoS ONE|doi=10.1371/journal.pone.0157712|שם=Genetic Diversification and Dispersal of Taro (Colocasia esculenta (L.) Schott)|כרך=11|שנת הוצאה=2016-06-17|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4912093/|מחבר=H. Chaïr, R. E. Traore, M. F. Duval, R. Rivallan, A. Mukherjee, L. M. Aboagye, W. J. Van Rensburg, V. Andrianavalona, M. A. A. Pinheiro de Carvalho, F. Saborio, M. Sri Prana, B. Komolong, F. Lawac, V. Lebot}}}} היקף הגידול העולמי בשנת 2014 היה 10.2 מיליון טון פקעות.

 

 

בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה ({{משנה|מעשרות|ה|ח|ללא=שם}} - '''קרקס'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האסלאם,{{הערה|תפוח האדמה (שמוצאו מהרי האנדים בדרום אמריקה) הובא לאירופה במהלך המאה ה-16, ורק במאה ה-18 התפשט גידולו ליתר ארצות העולם הישן. עד אז היה הקולקס (טארו) גידול השורש העמילני היחיד כמעט בארצות המזרח התיכון. }} ומאז ועד ראשית המאה ה-20 הוא גודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל,{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=8374279&nTocEntryID=8561367 קולקס הקדמונים], זהר, ע. (תש"ס, 2000). "גידולי ארץ ישראל בימי הביניים"', עמ' 293–294. ושם גם מקורות ברורים על גידולו בעמק הירדן ובקעת כנרות (הע'ור) ובדרום מישור החוף.}} במישור החוף ובבקעת הירדן (מאזור הכנרת ועד שטחי הגידול שבקרבת המעיינות המתוקים באזור ים המלח{{הערה|קוריוז הוא, אירוע הימצאותו בנחל דוד בעין גדי בשנות ה-50 {{קישור כללי|כותרת=קולקס הקדמונים בעין גדי|אתר=אוצרת נודדת|תאריך=2017-05-05|כתובת=https://sharonambar.com/2017/05/05/קולקס-הקדמונים-בעין-גדי/|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-09-13|הכותב= sharonambar}}. הצמח גדל בראשית המאה ה-20 בוואדי קלט, ונראה כי גודל בתחומים שופעי מים באזור יריחו.}}). כיום הוא משמש כצמח נוי בגנים מוצלים ומושקים בתחומים חמים של הארץ.