|
|
|
== ביוגרפיה ==
יצחק אייזיק טויב נולד ב[[סערענטשסרנץ']] בשב[[הונגריה]] לאביו יחזקאל, שהיה סוחר וחוכר שדות. כבר בנערותו התבלט הנער יצחק אייזיק בין חבריו ונחשב בעיני יהודי קהילתו כעילוי, למדן ושקדן. מסופר כי נפשו הגבוהה נשאה אותו להתבודד ימים וששבועות בשדות, למחייתו עסק ברעיית צאן. צמאונו לתורה ולדעת, להתעלות ולהתקדשות לא נתן לו להשאר בחיק הטבע אשר בכפר מולדתו, והוא נדד למרחקים עדשהגיע לבית מדרשו של ר' [[שמואל שמלקה הורוביץ|שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ומשם לליז'נסק אצל ר' [[אלימלך מליז'נסק|אלימלך מליז'נסק.]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהודה לייב לוין|שם=בית ספינקה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אגודת יסידי ספינקה בא"י|שנת הוצאה=תשי"ט}}</ref> בזכרונות ר' [[דב בער מבוליחוב]] מסופר שבמסעותיו הוא פגש בר' יצחק הנער והוא הצטיין בקול ערב ונעים.
בערך משנת [[1781]] (יש שמאחרים זאת ל [[1784]]) יושב כרב ב[[נאג'קאלו]] (קאליב). השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו [[החתם סופר]]: "חסיד ונשגב חסידא ופרישא"{{הערה|1=באיגרת המופיעה ב"איגרות סופרים" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44152&st=&pgnum=158 ראו כאן]}}.
|
