קמין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Monibr19 (שיחה | תרומות)
שורה 34:
הקמין הנפוץ בישראל הוא קמין הנפט, לאחר שנים שבהן קמין הסולר היה פופולרי יותר. עם זאת עפ"י משרד הבריאות בשנים האחרונות יש עלייה בשימוש בקמיני העץ נוכח המחיר הנמוך של העץ כמקור בערה לעומת התחלפות האחרות. כמו כן, מצוין כי קמין הגז הסוג הפחות נפוץ מבין סוגי הקמינים הנמכרים בישראל.
 
על אף האמור לעיל, ממשרד הבריאות נמסר כי <u>אי-אפשר לאמוד את השכיחות היחסית של סוגי הקמינים השונים במשקי הבית בישראל, בין השאר מכיוון שאין גוף שמרכז אצלו את המידע הזה</u>.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/0a9e2202-4af6-e811-80e7-00155d0aeea3/2_0a9e2202-4af6-e811-80e7-00155d0aeea3_11_13583.pdf|הכותב=כתיבה: רינת בניטה, אישור: שירי ספקטור בן ארי|כותרת=כלים להסדרת השימוש בקמינים לחימום
ביתי – סקירה משווה ותמונת מצב בישראל|אתר=כנסת ישראל|תאריך=9 בספטמבר 2019}}</ref>
 
לפי המשרד להגנת הסביבה, בעונת החורף מתקבלות תלונות רבות מצד אזרחים על מטרדים הנגרמים מהפעלת תנורי הסקה, '''ובעיקר מהפעלת תנורי הסקה בעץ'''.
 
קמינים שנמכרים בארץ, יוצרו על ידי נפחים ומסגרים מקופסאות פח הכוללות דלת רגליים ופתח עליון לארובה. בתי המלאכה שעדיין מייצרים את הקמינים בישראל משתמשים בטכנולוגיית [[ריתוך]] לחיבור האלמנטים השונים. הקמינים המיובאים לארץ מיוצרים לרוב ביציקה, בעלי דלת זכוכית, מדף עליון לשריפת גזים ומגירות לאגירת האפר. קמינים בנויים יכולים לעיתים להשתמש ביתרונות של מסה תרמית שמחממת את הבית לאט אך באופן קבוע.