קמין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סוגי קמינים בישראל: לא מקובל, ראה ויקיפדיה:לשון#כתב_נטוי_והדגשות |
←סוגי קמינים בישראל: סידור כללי |
||
שורה 32:
==סוגי קמינים בישראל ==
הקמין הנפוץ בישראל הוא קמין הנפט, לאחר שנים שבהן קמין הסולר היה פופולרי יותר. עם זאת,
על אף האמור לעיל,
לפי [[המשרד להגנת הסביבה]], בעונת החורף מתקבלות תלונות רבות מצד אזרחים על מטרדים הנגרמים מהפעלת תנורי הסקה, ובעיקר מהפעלת תנורי הסקה בעץ.
קמינים שנמכרים בארץ, יוצרו על ידי נפחים ומסגרים מקופסאות פח הכוללות דלת רגליים ופתח עליון לארובה. בתי המלאכה שעדיין מייצרים את הקמינים בישראל משתמשים בטכנולוגיית [[ריתוך]] לחיבור האלמנטים השונים. הקמינים המיובאים לארץ מיוצרים לרוב ביציקה, בעלי דלת זכוכית, מדף עליון לשריפת גזים ומגירות לאגירת האפר. קמינים בנויים יכולים לעיתים להשתמש ביתרונות של מסה תרמית שמחממת את הבית לאט אך באופן קבוע.
ישנם מספר תקנים המתייחסים לקמינים ברגולציה הישראלית. התקן הישראלי 838, "מתקן של תנור ארובה להסקה דירתית" - סדרה של ארבעה תקנים הקובעים את מבנה התנור, ניצולת השריפה של התנור, גובה הארובה של התנור ואת הדלקים בהם ניתן לעשות שימוש בתנור. התקן הישראלי 1368, "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" - סדרה של שלושה תקנים הקובעים את מבנה התנור, ניצולת השריפה של התנור וגובה הארובה של התנור. תקן ישראלי 158, "מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ)" - סדרה של ארבעה תקנים הקובעים את כלל הדרישות עבור תנורי הסקה בגז. אי עמידה בתקנים האלו מהווה עבירה על תקנות התכנון והבנייה{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/044_046.htm תקנות התכנון והבנייה], באתר Nevo.co.il}}.
== ראו גם ==
|