יצחק אייזיק טויב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: הרחבה |
|||
שורה 2:
== ביוגרפיה ==
יצחק אייזיק טויב נולד ב[[סרנץ']] שב[[הונגריה]] לאביו ר' יחזקאל, שהיה סוחר וחוכר שדות. מסופר כי כבר בנערותו התבלט הנער יצחק אייזיק בין חבריו ונחשב בעיני יהודי קהילתו כעילוי, למדן ושקדן.
החסידים סיפרו כי נפשו הגבוהה נשאה אותו להתבודד ימים ושבועות בשדות, וכי עסק ברעיית צאן; צמאונו לתורה ולדעת, להתעלות ולהתקדשות לא נתן לו להשאר בחיק הטבע אשר בכפר מולדתו, והוא נדד למרחקים עד שהגיע לבית מדרשו של ר' [[שמואל שמלקה הורוביץ|שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ומשם לליז'נסק אצל ר' [[אלימלך מליז'נסק|אלימלך מליז'נסק]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהודה לייב לוין|שם=בית ספינקה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אגודת יסידי ספינקה בא"י|שנת הוצאה=תשי"ט}}</ref>. לפי גירסאות אחרות, רבי [[ליב שרה'ס]], תלמידו של ה[[בעל שם טוב]], הרגיש ממעמקי [[רוסיה]] שבהונגריה חי נער בעל "נשמה גבוהה וקדושה מהיכל השירה והזימרה", והגיע לסרנץ' ב[[קפיצת הדרך]] על מנת לאסוף את יצחק אייזיק, שהיה לפי גירסה זו יתום לבוש קרעים שעבד למחייתו כרועה אווזים. רבי לייב שכנע את אמו למסרו לידיו, והביא אותו לר' שמלקה מניקלשבורג{{הערה|ראו למשל הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''ספורי חסידים על התורה''', פרשת ויגש, ועוד.}}. [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] עמד על חוסר הדיוק שבמעשיות אלו{{הערה|יצחק אלפסי, '''תורה והלכה''', ירושלים תשס"ו, עמ' 342-344.}}.
בערך משנת [[1781]] (יש שמאחרים זאת ל [[1784]]) יושב כרב ב[[נאג'קאלו]] (קאליב). השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו [[החתם סופר]]: "חסיד ונשגב חסידא ופרישא"{{הערה|1=באיגרת המופיעה ב"איגרות סופרים" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44152&st=&pgnum=158 ראו כאן]}}.▼
▲בערך משנת [[1781]] (יש שמאחרים זאת ל [[1784]]) יושב כרב ב[[נאג'קאלו]] (קאליב). השפעתו הייתה גדולה והוא מוזכר במקורות רבים כקדוש וצדיק. במחלוקת שהתעוררה בעקבות היתר עגונה, כתב לו [[החתם סופר]]: "
בפעילותו הרבנית בקהילתו ידוע על יסוד תלמוד תורה, [[חברה קדישא]], חברה לביקור חולים, ועוד.
עיקר פרסומו היה לו כצדיק חסידי והגיעו אליו יהודים ממרחקים. הוא נחשב לאדמו"ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע
הוא נפטר ב[[ז' באדר]] [[ה'תקפ"א|תקפ"א]]. בנו ר' משה חיים המשיך את האדמורו"ת אחריו בעיירה רודזול ב[[גליציה]].
|