ויקיפדיה

פרסווירנס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 43:
הרובר שוגר לחלל ב-30 ביולי 2020 מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]], על גבו של טיל [[אטלס 5]]. מסעו למאדים נמשך כשבעה חודשים. הרובר שוגר בתוך קפסולה שהגנה עליו מפני החום בכניסה לאטמוספירה של מאדים, ויש לה גם יכולת ניווט שאפשרה להנחית אותו בנקודה המתוכננת.
 
פרסווירנס הגיע למאדים במהירות של כ-18,000 [[קילומטר לשנייהלשעה]]{{הערה|https://mars.nasa.gov/mars2020/timeline/landing/entry-descent-landing/}}. 10כעשר דקות לפני הכניסה לאטמוספירה של מאדים, התנתק מהקפסולה החלק שכולל לוחות סולריים, דלק, ומכשור אלטרוני שהיה נחוץ במסע עד כה. קפסולת המגן יצבהייצבה את עצמה בעזרת מדחפים קטנים בכיוון הנכון לנחיתה. האטמוספירה של מארס האטה את הקפסולה וחיממה אותה עד 1300 מעלות צלסיוס. כשהקפסולה האטה לכ-1,600 קילומטר לשעה, נפרש המצנחה[[מצנח]] העל קולי. המצנח עשוי 88 ק"ג של סיבי ניילון, [[טכנורה]] ו[[קוולאר]] דחוסים וצפופים לרוחב של 50 ס"מ בתוך גליל אלומיניום.
 
כדי לדייק ברגע הקריטי הזה, הקפסולה כללה טכנולוגיה שלא הייתה עד אז בשימוש: היכולת לחשב את הרגע האידיאליהמיטבי לפרישת המצנח לפי המרחק מנקודת המטרה. 240 שניות אחרי הכניסה לאטמוספירה, בגובה של כ-11 קילומטר, נפרש המצנח שקוטרו 21.5 מטר. נדרשהנדרשו לו כשניהכשנייה וחצי להיפרש לגודלו המלא.
 
20 שניות אחרי פרישת המנצח התנתק מגן החום שנמצא בחלק התחתון של הקפסולה ונפל ארצה. המצנח האט אותו רק עד 320 קילומטר לשעה, והרובר היה חייב להאט בחוזקה. בגובה של 2,100 מטר הרובר ניתק את המצנח יחד עם המכסה העליון של הקפסולה. הוא הפעיל מדחפי בלימה שבמודול הנחיתה שנמצא מעליו. מודול הנחיתה תמרן כדי להימנע מפגיעת המכסה והמצנח. במהירות של 2.7 קילומטר, בגובה של 20 מטר, 12 שניות לפני הנחיתה, מודול הנחיתה נפרד מהרובר והוריד אותו לקרקע בכבל באורך של 6.4 מטר. הרובר פרש את גלגליו לקראת הנחיתה.▼
 
▲20 שניות אחרי פרישת המנצח התנתק מגן החום שנמצא בחלק התחתון של הקפסולה ונפל ארצה. המצנח האט אותו רק עד 320 קילומטר לשעה, והרובר היה חייב להאט בחוזקה. בגובה של 2,100 מטר הרובר ניתק את המצנח יחד עם המכסה העליון של הקפסולה. הוא הפעיל מדחפי בלימה [[רקטה|רקטיים]] שבמודול הנחיתה שנמצא מעליו. מודול הנחיתה תמרן כדי להימנע מפגיעת המכסה והמצנח. במהירות של 2.7 קילומטר, בגובה של 20 מטר, 12 שניות לפני הנחיתה, מודול הנחיתה נפרד מהרובר והוריד אותו לקרקע בכבל באורך של 6.4 מטר. הרובר פרש את גלגליו לקראת הנחיתה.
ברגע שהרובר חש בקרקע מתחת לרגליו הוא התנתק מהכבל, ומודול הנחיתה תמרן משם במהירות למרחק בטוח, שם התרסק על הקרקע.{{הערה|[https://mars.nasa.gov/mars2020/timeline/landing/entry-descent-landing שלבי הנחיתה של הרובר]}}
 
השלת מגן החום אפשרה לנחתת לצלם את הקרקע באזור הנחיתה, לזהות באמצעות התמונות את מיקומה ביחס לאזור הנחיתה המיועד ולתקן את מסלולה בהתאם בעזרת מנועיה הרקטיים. שיטת ניווט זו, שיושמה לראשונה במשימה זו, אפשרה לנחות בקרבה של כארבעים מטרים לאתר הנחיתה המיועד, במקום 3-4 קילומטרים במשימות קודמות. בזכות זאת, ניתן היה להנחית את החללית בקרבה רבה יותר למצוקים תלולים האופייניים למכתש ולחסוך לרובר זמן נסיעה לעבר אתרי העניין{{הערה|https://mars.nasa.gov/mars2020/mission/technology}}
 
הנחיתה התקיימה בהצלחה ב-18 לפברואר [[2021]], בשעה 20:44 [[UTC]].{{הערה|{{Ynet|ירון דרוקמן|רכב החלל התמדה נחת בהצלחה: יבדוק אם היו חיים במאדים|environment-science/article/BklM8rhZ00|18 בפברואר 2021}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פרסווירנס"