הבדלים בין גרסאות בדף "דגל רומניה"

נוספו 399 בתים ,  לפני חודש
במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] החל תהליך של איחוד בין שתי הנסיכויות הרומניות, [[נסיכות מולדובה]] ונסיכות [[ולאכיה]]. התהליך התחיל בקבלת משקלות ומידות זהים, ביטול מכס בין שתי הנסיכויות והגיע לשיאו ב-1858, כאשר [[הסכמת פריז]] נתנה אישור לאיחוד מוגבל תחת השם [[נסיכויות הדנובה]]. הייתה בנקודה זו התנגשות אינטרסים בין חלק ממעצמות אירופה, שבחשו בענייני הנסיכויות ולא היו מעוניינות באיחוד, שהיה יכול להוביל למדינה חזקה, שתתנגד להתערבויות שלהן ובין נציגי העם הרומני בשתי הנסיכויות, ששאפו לאיחוד מהסיבות ההפוכות. בהסכמת פריז הייתה פשרה של איחוד ולא איחוד ובנושא הדגלים, סעיף 45 קבע שצבאות שתי הנסיכויות ימשיכו עם דגליהם, אך בעתיד יוסיפו לדגלים רצועה כחולה, שתסמל את האיחוד{{הערה|[https://www.unitischimbam.ro/conventia-de-la-paris-1858/ Convenția de la Paris (7/19 august 1858)] {{רומנית}}}}{{הערה|[https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k9770889z/f9.item Conférence de Paris. 1858. Convention relative à l' organisation des principautés de Moldavie et de Valachie, signée à Paris le 19 août 1858. Protocoles des séances.] {{צרפתית}}}}.
 
הרומנים לא כיבדו את כל הוראות הסכמת פריז, הם שאפו לאיחוד משמעותי יותר והוכיחו זאת, כששני בתי המחוקקים של שתי הנסיכויות הנפרדות בחרו לשליטם באותו אדם, ב[[אלכסנדרו יואן קוזה]] ויצרו כך [[אוניה פרסונלית]], שתי נסיכויות עם אותו שליט - למעשה מדינה מאוחדת{{הערה|[https://www.britannica.com/biography/Alexandru-Ioan-Cuza Alexandru Ioan Cuza] {{אנגלית}}}}. קוזה עצמו, כשליט נסיכויות הדנובה, הכיר בטריקולור הרומני ונתן לו מעמד רשמי. ב-1 בספטמבר 1863 חילק קוזה ליחידות הצבא הרומניות דגלי קרב ובהזדמנות זו נשא נאום היסטורי בנושא הדגלים{{הערה|[http://curierul-iasi.ro/special-discursul-lui-alexandru-ioan-cuza-la-impartirea-steagurilor-militare-7630 [Special] Discursul lui Alexandru Ioan Cuza la împărţirea steagurilor militare] {{רומנית}}}}.
 
=== סמלי המדינה והשליט ===