פלאוגרפיה – הבדלי גרסאות

'''פָּלֵאוֹגְרַפְיָה''' (מ[[יוונית]]: '''γράφειν παλαιός''', 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר ה[[כתב]] והתפתחותו הגרפית. זהו ענף מחקר המקביל ל[[אפיגרפיה]] (העוסקת בתוכן ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] וב[[ידע]] ה[[היסטוריה|היסטורי]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] העולה מהן).

 

 

בדרך כלל מתייחסת הפלאוגרפיה לכתובות ב[[דיו]], שכן בהן ניתן להבחין בהתפתחות הגרפית המתרחשת בכתב מזמן לזמן. הפלאוגרפיה מתייחסת פחות לכתובות לפידריות (כתובות החקוקות על אבן, או מעוצבות ב[[פסיפס]]), שכן בהן קשה ביותר להבחין בהתפתחות, מן הטעם הפשוט שהן לא נחקקו בהכרח על ידי יודע קרוא וכתוב, אלא על ידי בעל מלאכה (סתת או אמן פסיפסים) שהעתיק אל האבן או הפסיפס שרטוט שהוכן על ידי סופר.

בדרך כלל אין בתהליך התפתחותו של כתב 'מהפכות' אלא רק שינויים איטיים. יחד עם זאת קרו מקרים שהוחלף כתב על ידי הוראה מגבוה (כמו: החלפת [[הכתב העברי הקדום|הכתב העברי העתיק]] בכתב המרובע; החלפת [[אלפבית ערבי|הכתב הערבי]] ב[[אלפבית לטיני|כתב הלטיני]] בשפה ה[[טורקית]]; החלפת הכתב הגרמני (פרקטור, המכונה בפי העם בשם 'גותי') בכתב לטיני ב[[גרמנית|שפה הגרמנית]]). תהליך כזה כבר חורג מתחום עיסוקו של הפלאוגרף.

 

*כתב, כמו כל דבר מעשה ידי אדם, מתפתח באופן הדרגתי. בכתב ניתן להבחין באבולוציה צורנית.

*לא כל האותיות מתפתחות ומשתנות בעת ובעונה אחת.

*יש לעיתים התפתחות דומה בקבוצת אותיות דומות.

*כשאות מקבלת צורה חדשה עשויים לקרות בה דברים אחדים. להיות בשימוש קבוצה קטנה של אנשים, כאשר השימוש הישן עדיין רווח בקרב קבוצה אחרת.

*אפשר להבחין כי קיים קשר בין מידת השימוש בכתב, בין מטרת השימוש ובין האופי והמידה של התפתחות הכתב.

 

 

#כתב לפידארי, הוא הכתב המשמש לחקיקת אותיות באבן, על-פי רוב לשם ראווה. כתב זה מטבעו מתפתח באיטיות.

#כתב רהוט (קורסיב) וולגרי: כתב המשמש אנשים לצורכי היום יום שלהם. לעומת הכתב הרהוט הפורמלי, כאן הכתיבה איננה מוקפדת. לעיתים קרובות מדובר באנשים שמתקשים דווקא בכתיבה (יודעים רק לכתוב את שמם כדי לחתום על מסמכים), כמו בעלי מלאכה. אין לכתב הרהוט (קורסיב) הוולגרי התפתחות עצמית. הוא מנסה לחקות את כתב ידו של המשכיל, את הקורסיב הקיצוני.

#כתב רהוט (קורסיב) קיצוני או חופשי: זהו הכתב בשימושם של משכילים יודעי קרוא וכתוב, שידיעת הכתיבה שלהם טובה, למרות שאין הכתיבה מקצועם. הם זקוקים לכתיבה לצרכיהם הפרטיים (כתיבת מכתבים, רישומים בתחום עיסוקם כסוחרים, וכדומה). הכתיבה המהירה, בדיו על מצע קשה, ומאחר שאין הכותב מחויב לכללי כתיבה נוקשים (לעיתים הוא כותב רק רשימות עבור עצמו) תביא לכך שכאן התפתחות הצורות תהיה המהירה ביותר. לעיתים ייתכן גם מצב שאדם כותב בשני סגנונות כתיבה. הוא כותב ספרי תורה בכתב סופרים פורמלי מהודר, וכשהוא כותב לצרכיו הפרטיים הוא עובר לכתיבה קיצונית מהירה. לפיכך, תיתכן השפעה של הכתב הרהוט הקיצוני על זה הפורמלי.

 

==עבודת הפלאוגרף/אפיגרף==

 

*קריאת הכתובת בשפתה העתיקה, ותרגומה לשפתנו. בשלב זה מתעמת החוקר עם הצד הלשוני של הכתובת.

*הבנה ופירוש תוכן הכתובת. כאן מתעמת החוקר עם אספקטים מתחום התרבות העתיקה שאנשיה כתבו את הכתובת.

אות חלקית, אות לקויה (מסומנת בדרך כלל בנקודה על גבי האות המסופקת)

 

 

השלמה של טקסט חסר, נעשה בדרך אחרי סוגריים מרובעים [ ] המציינים את קצה הטקסט שהשתמר. יש לציין שבסעיף זה לא ירחק הזמן שחוקרים אחרים, שקראו את הצעתו של המהדיר הראשון (הוא החוקר מפרסם הכתובת), יפרסמו את הצעותיהם להשלמת הכתובת.

סימון חלוקה לשורות נעשה בדרך כלל בקו נטוי /

 

סימון אפשרויות שונות לקריאה נעשה בדרך בכתיבת האותיות השונות האפשריות זו מעל זו.

 

 

== ראו גם ==

* [[פילולוגיה]]

* [[אפיגרפיה]]

 

==לקריאה נוספת==

*[[עדה ירדני]], ספר הכתב העברי, תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב, [[הוצאת כרטא]], ירושלים, תשנ"א.

*[[יוסף נוה]], התפתחות הכתב הארמי, דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך חמישי, חוברת 4, ירושלים, תשל"ד.