הבדלים בין גרסאות בדף "צוענים"

נוספו 796 בתים ,  לפני חודש
ביטול גרסה 30706835 של Iradbenisaak (שיחה) לא מוחקים טקסטים ומקורות ללא דיון והסכמה
מ (עריכה, ניסוח)
תגיות: עריכה חזותית לבדיקה נוספת שוחזרה
(ביטול גרסה 30706835 של Iradbenisaak (שיחה) לא מוחקים טקסטים ומקורות ללא דיון והסכמה)
'''צוענים''' או '''בני רומה''' הם אחד [[מיעוט|המיעוטים]] האתניים הגדולים ב[[אירופה]].
 
צוענים הם [[עם]] [[נוודים]] הנפוץ בעיקר ב[[אירופה]], שמוצאו ב[[תת-היבשת ההודית]]. בני עם זה מכונים גם בשמות "רומים", "רומאנים", "סינטי", "ציגנר" ועוד. השם רום, המועדף עליהם, משמעו בשפתם "בן אדם". חוקר תולדות הצוענים הבריטי אנגוס מק'קיי פרייזר מצא שהמילה דום בשפה הפרסית ובשפה הארמנית המילה לום, הן בעלות משמעות זהה{{הערה|[https://www.academia.edu/9464786/Romii_Tiganii_din_Republica_Moldova._Revista_AKADEMOS_Nr._3_34_Chisinau_2014_ Revista Akademos 3 (34) (Chișinău, 2014) עמוד 140] {{רומנית}}}}.
 
על פי ההערכה המקובלת, היא כי מקור הצוענים בצפון [[הודו]], וכאשר. [[השושלת הע'זנווית]] פלשה להודו בראשית האלף השני היאומשערים, הביאהשמסיבה להגלייתםזו שלעזבו הצוענים את מולדתם ויצאו לנדודים. בכתב יד של נזיר [[גאורגיה|גאורגיאני]] ב[[הר אתוס]] מוזכר שבשנת [[1054]] הגיעו ל[[קונסטנטינופול]] הרבה athinganoi (άσίγγανοι){{הערה|ממילה זו מעריכים הלשונאים שהתפתחו המילים המתארות את הצוענים בשפות אירופה}}. הנזיר כתב שהם, היושהיו ידועים כ[[קוראי עתידות]] ומכשפים{{הערה|[https://www.academia.edu/9464786/Romii_Tiganii_din_Republica_Moldova._Revista_AKADEMOS_Nr._3_34_Chisinau_2014_ Revista Akademos 3 (34) (Chișinău, 2014) עמוד 139] {{רומנית}}}}.
 
ביןהצוענים הקבוצות האחרותבלטו באירופה, בלטו הצוענים באורח חייהם הנוודי, בגון עורעורם כהה יותרהכהה ובשפתם (שפההשונה הינדו-אירופיתמאוד מהשפות האירופאיות קרובהוהקרובה ל[[סנסקריט]]) שעמים אחרים באירופה לא דברו. הבדלים בהעדראלה טריטוריהשימשו אופעמים צבא,רבות הבדליםכסיבה אלוליחס הביאוהעוין ליחסולעיתים עויןאף ו[[גזענות|גזעני]] כלפי הצועניםכלפיהם, שכלל צווי גירוש ופרעותרבים. עוינות זו כלפי הצוענים באירופה הגיעה לשיאה ב[[מלחמת העולם השנייה]], שבהבה [[השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה|הנאצים השמידו הנאצים מאות אלפי צוענים]]. בימינו חלק לא מבוטל מן הצוענים התיישבו במקומות קבע וחלקם אף [[התבוללות תרבותית|התבוללו]] בעמים שבקרבם חיו. ההערכות בדבר אוכלוסיית הצוענים בעולם כיום נעות בין 5 ל-11 מיליון בני אדם.
 
שפתם של הצוענים, דובריםשפת ה[[רומאני (שפה)|רומאני]], שאותהעדיין דובריםשגורה בפי חלק גדול מהם, כוכ-2.5 מיליון בני אדם ברחבידוברים את העולםהשפה. הרומאני שייכת לענף ההודי-ארי של קבוצת השפות ה[[שפות הודו-איראניות|הודו-איראניות]] ממשפחת ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]], והיא קרובה ל[[סנסקריט]].
אחרי המלחמה התיישבו צוענים רבים במקומות קבע וחלקם [[התבוללות תרבותית|התבוללו]] באוכלוסיות שבסביבת מגוריהם. ההערכות בדבר אוכלוסיית הצוענים בעולם כיום נעות בין 5 ל-11 מיליון בני אדם.
 
הצוענים דוברים [[רומאני (שפה)|רומאני]], שאותה דוברים כ-2.5 מיליון בני אדם ברחבי העולם. הרומאני שייכת לענף ההודי-ארי של קבוצת השפות ה[[שפות הודו-איראניות|הודו-איראניות]] ממשפחת ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]], והיא קרובה ל[[סנסקריט]].
 
== מקור השם ==
ב[[עברית]], הכינוי הנפוץ לבני רומה הוא "צוענים". ישנם שלושה מקורות לשם העברי הזה: ראשית, בעבר סברו כי מוצא בני רומה הוא ב[[מצרים]], וכך למשל השם ב[[אנגלית]] (Gypsy) פירושו "זה שבא ממצרים" (Egyptian), ובשם העברי ישנה רמיזה לעיר [[צוען|צען]] שהייתה במצרים העתיקה. שנית, השם "צוענים" נשמע בדומה לכינויים בשפות אירופיות רבות (כך ב[[גרמנית]]: "צִיגוֹיְנֵר", או ב[[רוסית]]: "צִיגַן"). שלישית, הוראת השורש צע"נ בעברית היא 'עקר', 'נדד' (כך ב{{תנ"ך|ישעיהו|לג|כ|קצר=כן}}: 'אהל בל יצען'), דבר המאפיין את בני רומה כעם הנודד ממקום למקום.{{הערה|1=[[שולמית שחר]], '''הצוענים - עם הנוודים של אירופה''', הוצאת מפה, עמ' 13}} הראשון שהשתמש בעברית בשם צוענים ככינוי לבני רומה היה [[מנדלי מוכר ספרים]] בחיבורו "תולדות הטבע" (1866){{כ}}.{{הערה|1=שולמית שחר, '''הצוענים''', עמ' 13}}
 
חלק מבני רומה מכנים עצמם "רומה" (Roma או Rroma ברבים, ו-Rom או Rrom ביחיד), וכינוי זה נחשב כיום ל[[תקינות פוליטית|תקין פוליטית]] ומועדף על החלופות המוטעות מבחינה היסטורית, ואשר זכו עם השנים לקונוטציהלאופי שלילית.שלילי, המילהאולם "רום"בסקרים בשפתשנערכו הצועניםבקרבם משמעותהנמצא "בן אדם"שמרביתם, והיאבעיקר קרובהאלה למילהשלא ״לום״דוברים -את מילהשפת בעלת[[רומאני משמעות(שפה)|רומאני]], זההמעדיפים בפרסיתלכנות ובארמנית{{הערה|[https://www.academia.edu/9464786/Romii_Tiganii_din_Republica_Moldova._Revista_AKADEMOS_Nr._3_34_Chisinau_2014_עצמם Revistaבשם Akademos"ציגאני" 3או (34)בשם (Chișinăuהקבוצה המסוימת, 2014)[[אורסרי]] עמודאו 140[[ביישי]]. {{רומנית}}}}המילה "רום" בשפת הצוענים משמעותה "בן אדם".
 
בסקרים שנערכו בקרב הצוענים נמצא שמרביתם, בעיקר אלה שלא דוברים את שפת [[רומאני (שפה)|רומאני]], מעדיפים לכנות עצמם בשם הקבוצה המסוימת אליה הם משייכים את עצמם, כמו [[אורסרי]] או [[ביישי]].
 
== היסטוריה ==
[[קובץ:Roma people 1837.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחה צוענית במהלך מסע, 1837]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1992-0918-504, Berlin, Sinti und Roma mit Pferd vor Wohnwagen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צוענים ועגלותיהם בברלין ב-1926, על רקע קרון מגורים]]
מקורם של בני רומה ב[[תת-היבשת ההודית]], ככל הנראה מאזור צפון-מרכז הודו, ייתכן שבאזור מדינות [[ראג'סטאן]] ו[[פנג'אב]] של ימינו.{{הערה|גלעד מרגלית, ג'נוסייד - גרמניה הנאצית והצוענים, עמ' 17.}} אלו החלו להגר צפון-מערבה בסביבות [[המאה ה-11]], והגיעו לאזור [[איראן]]. ל[[מערב אירופה]] הגיעו לראשונה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], ישנן עדויות לכך שהם נמצאו ב[[מזרח אירופה]] כבר בראשית [[המאה ה-14]]{{דרוש מקור}}.
 
בני רומה נהגו להציג את עצמם כ[[נוצרים]], ולעיתים אף ככאלה שנמצאים באמצע מסע [[עלייה לרגל]]. בעקבות כך רבים מחבורות בני רומה היו מוגנים באמצעות כתבי חסות שנתנו להם השלטונות המרכזיים.
בני רומה רבים היו מוגנים באירופה באמצעות כתבי חסות שנתנו להם השלטונות המרכזיים, במיוחד אם התנצרו, נוצרו או הציגו עצמם כ[[נוצרים]] או כ[[עלייה לרגל|עולי לרגל נוצרים]].
 
המקצועות המסורתיים בהם עסקו הצוענים היו [[רוכלות]], עבודת [[מתכת]], סחר בבהמות וכן מקצועות הו[[בידור]], כגון [[נגינה]] ו[[ריקוד]] (לדוגמה הריקוד הספרדי-צועני [[פלמנקו]]).
 
ניתן למצוא תיאורים שליליים של בני רומה מפי יושבי הקבע החל משלהי [[המאה ה-15]]. יושביניתן הקבעלמצוא באירופהתיאורים תיארושליליים אתשל בני רומה מפי יושבי הקבע, והם תוארו לעיתים קרובות כגנבים, רמאים, בורים, בטלנים, עובדי אלילים, מזוהמים, מגלי עריות, גנבי [[ילדות|ילדים]] ועוד. גילויי העוינות כלפי בני רומה מצד האוכלוסייה המקומית ומצד השלטונות הלכו וגברו, עד כדי מתן [[צו גירוש|צווי גירוש]]. צו הגירוש הראשון הוצא על ידי הרייכסטאג הקיסרי הגרמני בשנת [[1497]]. שנים ספורות לאחר מכן ניתנו צווים דומים ב[[ספרד]], ב[[פורטוגל]], בערי המדינה של [[איטליה]] וב[[צרפת]]. ב[[אנגליה]] צו הגירוש הראשון הוצא ב-[[1530]], ובסביבות השנים האלה הוצאו צווים דומים ב[[אירלנד]], ב[[הולנד]], ובארצות [[סקנדינביה]]. העונשים שניתנו למפירי צווי הגירוש, גברים ונשים כאחד, כללו גילוח שיער הראש, מלקות, כריתת אוזן אחת או שתיים, מאסר, שעבודעם עבודת פרך וכיוצא בזאת. בני רומה שנתפסו הוגלו לעיתים ל[[קולוניה|קולוניות]].
 
עללא אףתמיד קוימו צווי הגירוש, ההגליהבמלואם, הענישהולכן והשעבודלאורך השנים ניתנו כמה וכמה צווים. אף על פי כן, שרדובסופו של דבר, במחצית [[המאה ה-18]] נותרו בני רומה בכל מדינות מערב אירופה, למעט ב[[הולנד]] (אליה חזרו בני רומה מרומניה במחצית [[המאה ה-19]]). הסיבות לכישלונם החלקי של צווי הגירוש נבעו מיכולת מוגבלת של השלטון המרכזי לאכוף את הצווים, ומנטילת [[שוחד]] מצד כוחות השיטור. בנוסף, למרות יחסה העוין כלפי בני רומה, האוכלוסייה המקומית הייתה זקוקה לשירותיהם המקצועיים כגון [[נפחות]].
 
מאמצע [[המאה ה-17]] חל שינוי הדרגתי ביחס השלטונות כלפי בני רומה. ממדיניות גירוש, עברו השלטונות למדיניות של הטמעה. מדיניות זו הייתה קשוחה למדי, ו[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|באוסטרו-הונגריה]], לדוגמה, נאסר על בני רומה להינשא בינם לבין עצמם, נאסר עליהם לדבר בשפתם, להאזין למוזיקה שלהם ועוד. בני רומה סירבו למדיניות ההטמעה ורובם לא נטמעו.
 
[[קובץ:Eurogipsy-HE.png|שמאל|ממוזער|300px|אחוז הצוענים בארצות אירופה, 2008]]
שיא הרדיפות כנגד בני רומה התרחש במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], שבה השמידו ה[[נאצים]], על פי מרבית ההערכות, בין 220,000 לחצי מיליון בני רומה ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ועל ידי ה[[איינזצגרופן]]. עליש פיחוקרים הערכותשאף אחרותטוענים כי מספר הרציחותזה גבוה יותר, מגיעומגיע עד ל-1.5 מיליון בני אדם. מספרם המדויק של הצוענים שהושמדו אינו ידוע, כיוון שלקהילות הצועניות חסר ברוב המקרים רישום אוכלוסין מסודר.
 
ב-[[3 בינואר]] [[1936]] הורחבו [[חוקי נירנברג]] והוחלו גם על הצוענים; כמו מן היהודים, גם מן הצוענים נשללה זכות ההצבעה ב-7 במרץ 1936. החל באותה שנה נשלחו צוענים גרמנים ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]], שם הם סומנו כ"יסודות אנטי-סוציאליים", ביחד עם חסרי-בית ו[[זנות|זונות]].
 
צועני אירופה גם השתתפו במלחמה כחיילי מדינות שונות. לדוגמה, צועני [[ברית המועצות]] השתתפו בלחימה בתור צוותי חי"ר, טנקים, נהגים, טייסים, תותחנים, רופאים. למחתרות רבות הצטרפו צועני [[צרפת]], [[בלגיה]], [[סלובקיה]], [[חבל הבלקן|ארצות הבלקן]], [[רומניה]] ו[[הונגריה]].
 
אך מאפיינים אתניים של הצוענים היה אפשר לראות אפילו בתקופה הזאת. כך, ותיק מלחמה ובהמשך [[עורך דין]] ידוע, יעקב אייזנשטאט הזכיר, וציין את רצונם הבלתי נלאה של חיי נוודות, במקרים של עריקה המונית של הצוענים.
 
===צוענים כיום===
כיום חיים שבטי בני רומה בעולם כולו, בייחוד ב[[אירופה]], שם הם מהווים את המיעוט הגדול ביותר (כ-12 מיליון איש).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.mako.co.il/news-world/international/Article-66426e98726f141004.htm|הכותב=טטיאנה הופמן|כותרת=חיי הצוענים באירופה: קבצנות, עוני ורעב.|אתר=מאקו|תאריך=26-10-2013}}}} רובם דוברים, פרט לשפותלשפת המקומיותהמקום, גם בשפה [[רומאני (שפה)|רומאני]] (אין קשר לשפתה של מדינת [[רומניה]] או לקבוצת הלשונות הלטיניות הקרויות גם כן [[שפות רומאניות|רומאניות]]), שהיא [[שפה]] המשתייכת ל[[שפות הודו אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]]. גם כיום סובלים הצוענים פעמים רבות מביטויי שנאה וגזענות מקרב האוכלוסייה המקומית במקומות מושבם.{{מקור}} ב[[אוגוסט]] [[2010]] נטען כי גירוש צוענים השוהים ב[[צרפת]] שלא כחוק אל מדינת המקור שלהם, רומניה, נובע מגזענות.{{הערה|{{הארץ|דנה הרמן, גרנובל, צרפת|נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מפרק את מחנות הצוענים - כך מתבצע גירוש נוסח צרפת|1.1217909|23 באוגוסט 2010}}}}
 
== סמלים לאומיים ==
==התרבות הצוענית==
[[קובץ:Romungro.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צעירים צוענים בהונגריה, רוקדים ריקוד צועני]]
הצוענים ידועים ב[[מוזיקה צוענית|מוזיקה הצוענית]], המאופיינת בקצביות ובשימוש ב[[כינור]], ב[[גיטרה קלאסית]] וב[[כלי נשיפה]]. סגנון זה השפיע בין היתר על התפתחות מוזיקת ה[[ג'אז]]. הם גם נודעו בסגנון הריקוד הצועני הייחודי,. דוגמתלדוגמה, ה[[פלמנקו]] הספרדיהוא ריקוד ספרדי-צועני, שהשפיעהנחשב גםלאחד עלה[[מחול]]ות ריקודהסוחפים, מלאי התשוקה והמסתורין בכל רחבי אירופה. השפעת הריקוד הצועני מתבטאת גם בריקוד ה[[בולרו (ריקוד)|בולרו]] הספרדי.
 
[[אמונה טפלה|אמונות טפלות]] רבות ייחסו לבני רומה יכולות על-חושיות ועיסוק ב[[כישוף]]. אלו מתבטאים ב[[סטריאוטיפ]] המפורסם של הצוענייה [[הגדת עתידות|מגדת העתידות]]. יש המייחסים להם את המצאת [[קלפי טארוט|קלפי הטארוט]]. בעת העתיקה נחשבו הצועניות ל[[מכשפה|מכשפות]] עקב מראן המיוחד ועיסוקן ב[[קסם|קסמים]] וב[[לוליינות]].
[[סרט קולנוע|סרטו]] של [[אמיר קוסטוריצה]] מ-[[1989]], "[[:en:Time of the Gypsies|שעת הצוענים]]", עוסקמתבונן בחיי בני רומה וניצול ילדיהם באירופה המודרנית.
 
[[קובץ:Francisco_Iturrino_Two_Gypsies.jpg|ממוזער|שתי צועניות בספרד (1900). מאת: פרנציסקו איטורינו]]
 
==ייצוג צוענים בתרבות ==
ייצוגים ספרותיים של הצוענים קיימים כבר מ[[המאה השש-עשרה]], למשל ביצירותיו של [[שייקספיר]] "[[חלום ליל קיץ]]" ו"[[כטוב בעיניכם]]" ומאז ועד תקופתנו מופיעים ביצירות שונות מ[[מגדת העתידות (קאראווג'ו)|ציור]] ועד [[קולנוע]].
 
פעמים רבות, התיאורים באומנות של הצוענים, עושים רומנטיזציה ל[[סיפר|נראטיב]] הצועני לגבי יכולתם לנבא עתידות ואופיים העצבני והתשוקתי יחד עם אהבתם לחופש שלא ניתנת לביות והרגליהם ה[[פשע|קרימינליים]]. יצירות ידועות שמייצגות גישה זו הן "[[כרמן]]" ב[[נובלה]] של [[פרוספר מרימה]] ועיבוד היצירה באופרה של [[ג'ורג' ביזה]]. "[[הגיבן מנוטרדאם]]" של [[ויקטור הוגו]] וכן La Gitanilla של [[מיגל דה סרוונטס]] מייצגים אף הם גישה זו. ביצירתו של הוגו בא לידי ביטוי גם החשש ממעשי הכישוף אשר יכלו כביכול לעשות הצוענים. רומנטיזציה משמעותית עברו הצוענים גם באמנות ב[[ברית המועצות]]. דוגמה קלאסית לכך היא הסרט "מלכת הצוענים" משנת [[1975]]. תיאור אקטואלי וריאליסטי יותר של צוענים מ[[הבלקן]], ניתן לראות בסרטיו של אמיר קוסטריצה כאמור, "חתול שחור חתול לבן" וכן בסרטו "שעת הצוענים". בסרטים אלו נשמר הדיאלקט המקורי של הצוענים אך חזרו לקלישאות הצועניות הידועות של צוענים אשר עוסקים בכישוף ופשע. תיאור אותנטי נוסף של הצוענים ב[[יוגוסלביה]] ניתן לראות בסרט משנת [[1967]] "פגשתי צוענים מאושרים". בשנת 2007, עם עליית הטלנובלה "[[כמעט מלאכים]]" מאת [[כריס מורנה]], הוצגה לראשונה דמותה של חסמין רומרו, בגילומה של [[אאוחניה סוארס]], נערה צעירה בעלת שורשים צועניים המתבטאים בכישרונה בריקוד הפלמנקו וריקודים צועניים אחרים וכן בחיזיונות על העתיד. במסגרת פס-קול העונה הראשונה של הסדרה, קיבלה חסמין שיר סולו בשם "מלכה צוענייה" שכולו בסגנון פלמנקו.