תפסיר אל-ג'לאליין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, תבנית
שורה 1:
{{ספר
[[קובץ:Jalalayn 1278.PNG|ממוזער|העמוד הראשון במהדות "תפסיר אל-ג'לאלין" שהודפסה ב[[קהיר]] ב[[לוח השנה המוסלמי|שנת]] 1278 ל[[הג'רה]] (בסביבות 1861).]]
| שם = תפסיר אל-ג'לאלין
'''תַפְסיר אל-גַ'לאלַיְן''' (ב[[ערבית]]: '''تفسير الجلالين''') הוא [[תפסיר]] [[אסלאם סוני|סוני]] קלאסי ל[[קוראן]], שתחילת חיבורו בעבודתו של [[ג'לאל א-דין אל-מחלי|גַ'לאל א-דִּין אל-מַחַלִּי]] (1389–1459). אל-מחלי כתב פרשנות על פסוקי הקוראן, מתחילת סורה 18 ([[סורת אל-כהף]]) ועד הפסוק המסיים את הקוראן, הפסוק השישי של סורה 114 ([[סורת א-נאס]]). הוא כתב פרשנות גם על הסורה הראשונה, [[סורת אל-פאתחה]], אך נפטר לפני שסיים את עבודתו.{{הערה|שם=אנצי|Oliver Leaman, [https://books.google.co.il/books?id=isDgI0-0Ip4C&printsec=frontcover&dq=encyclopedia+quran&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwik1K-42NrRAhVnB8AKHVuCBLkQ6AEIMzAA#v=onepage&q&f=false The Qur'an: An Encyclopedia], ''Al-Suyuti'', p. 619}} התפסיר הושלם על ידי תלמידו של אל-מחלי, [[ג'לאל א-דין א-סיוטי|גַ'לאל א-דִּין א-סֻיוּטי]] (1445–1505), הסופר הפורה ביותר במאה ה-16 ב[[מצרים]] וב[[סוריה]],{{הערה|{{קתדרה|יוסף דרורי|ההיסטוריוגראפיה הממלוכית ותרומתה לתולדות ארץ ישראל|1.1|1, עמ' 132}}}} שכתב פרשנות על סורות 2–17, כל זאת בארבעים יום בלבד.{{הערה|שם=אנצי}} מקור שמו של הפירוש, "תפסיר אל-ג'לאלין", שפירושו "תפסיר שני הג'לאלים", הוא בשם הזהה של שני מחבריו: שמות שניהם "ג'לאל א-דין".
| שם בשפת המקור = تفسير الجلالين
[[קובץ:Jalalayn| כיתוב = 1278.PNG|ממוזער|העמוד הראשון במהדות "תפסיר אל-ג'לאלין" שהודפסה ב[[קהיר]]בקהיר ב[[לוח השנה המוסלמי|שנת]]בשנת 1278 ל[[הגלהג'רה]] (בסביבות 1861).]]
| סוג = פרשנות קוראן
| שפת המקור = ערבית
| שנת הוצאה = 1459–1509
}}
'''תַפְסיר אל-גַ'לאלַיְן''' (ב[[ערבית]]: '''تفسير الجلالين''') הוא [[תפסיר]] [[אסלאם סוני|סוני]] קלאסי ל[[קוראן]], שתחילת חיבורו בעבודתו של [[ג'לאל א-דין אל-מחלי|גַ'לאל א-דִּין אל-מַחַלִּי]] (1389–1459). אל-מחלי כתב פרשנות על פסוקי הקוראן, מתחילת סורה 18 ([[סורת אל-כהף]]) ועד הפסוק המסיים את הקוראן, הפסוק השישי של סורה 114 ([[סורת א-נאס]]). הוא כתב פרשנות גם על הסורה הראשונה, [[סורת אל-פאתחה]], אך נפטר לפני שסיים את עבודתו.{{הערה|שם=אנצי|Oliver Leaman, [https://books.google.co.il/books?id=isDgI0-0Ip4C&printsec=frontcover&dq=encyclopedia+quran&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwik1K-42NrRAhVnB8AKHVuCBLkQ6AEIMzAA#v=onepage&q&f=false The Qur'an: An Encyclopedia], ''Al-Suyuti'', p. 619}} התפסיר הושלם על ידי תלמידו של אל-מחלי, [[ג'לאל א-דין א-סיוטיסויוטי|גַ'לאל א-דִּין א-סֻיוּטי]] (1445–1505), הסופר הפורה ביותר במאה ה-16 ב[[מצרים]] וב[[סוריה]],{{הערה|{{קתדרה|יוסף דרורי|ההיסטוריוגראפיה הממלוכית ותרומתה לתולדות ארץ ישראל|1.1|1, עמ' 132}}}} שכתב פרשנות על סורות 2–17, כל זאת בארבעים יום בלבד.{{הערה|שם=אנצי}} מקור שמו של הפירוש, "תפסיר אל-ג'לאלין", שפירושו "תפסיר שני הג'לאלים", הוא בשם הזהה של שני מחבריו: שמות שניהם "ג'לאל א-דין".
 
התפסיר מזוהה כאחת הפרשנויות הפופולריות ביותר לקוראן כיום,{{הערה|שם=אלתפסיר|[http://main.altafsir.com/Al-Jalalayn.asp ''Tafsir al-Jalalayn''], Altafsir.com}} בשל הסגנון הפשוט שלו{{הערה|שם=אלתפסיר}} ובשל התמציתיות שבה נכתב: כל תוכן הפירוש נכנס בכרך אחד בלבד. הוא נכתב לאורך טקסט הקוראן, וכולל מידע מה[[חדית']], וכן מידע ממקורות פרשניים קודמים לו. הוא כולל ביאור [[בלשנות|בלשני]], והוראות כיצד יש לקרוא מילים שונות.