יפתח אלוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון, הרחבה תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 33:
בשנת 2009 פרסם יפתח אלוני את הרומן הראשון שלו, "גנב החלומות" (סדרת "פרוזה", [[ידיעות ספרים]] - ספרי חמד), בעריכת [[ענת לויט]].
בשנת 2012 ייסד יפתח אלוני,
בשנת 2012 יצא לאור ספרו השני, "חלפים". הספר היה ל[[רב-מכר]].{{הערה| רבי מכר, הארץ – ספרים, 2 במאי 2012, עמ' 15.}}
שורה 45:
בשנת 2014 הקים אלוני את "פרויקט [[הסיפור הקצר]] – מעבורת". הפרויקט אוצר ומעלה למרחב האינטרנט סיפורים קצרים נבחרים מרחבי העולם.{{הערה|{{ynet|יותם שווימר|"מעבורת" בין שפות ובין עולמות|4551742,00|5 באוגוסט 2014}}}}
{{הערה|אמיתי זיו, [https://www.themarker.com/technation/1.2793296 תשע אפליקציות שיעשו לכם סדר בחיים], באתר [[דה מרקר]], 8 בדצמבר 2015}}
ב"מעבורת" כ־3,000 סיפורים קצרים של סופרים מכ־60 מדינות המתורגמים מ־38 שפות לשפות הממשק: אנגלית, עברית, ספרדית, גרמנית וערבית והם מועלים גם בשפת המקור. כל סיפור כולל קטעי וידאו קצרים ואימאז'ים. הסיפורים מוקלטים ומועלים בשפות השונות גם כקובצי [[אודיו]]. תוכן הפרויקט נגיש חינם ומותאם לכל מכשיר דיגיטלי. הפרויקט נתמך על ידי מועצת הפיס, [[מכון גתה]], וגופים פרטיים. בין היתר, ניתן למצוא באתר את סיפוריו של אלוני "תותבות", "ההזדמנות", "סרגוסה בברלין", "סיפור ישן", "מכות עכשיו" – וריאציה על מכות מצרים, ואת "מקור המעשה".
"מעבורת" היה בין המועמדים הסופיים לפרסי מצוינות ספרותית מטעם יריד הספרים הבינלאומי בלונדון, בקטגוריה "מצוינות בתחום התרגום".
{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|פרויקט הסיפורים הקצרים "מעבורת" מועמד לפרס יוקרתי בלונדון|1.3870391|19 בפברואר 2017}}}}
{{הערה|מאיה נחום שחל, [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3755267,00.html טיסה קצרה לסוריה], באתר כלכליסט, 30 בינואר 2019}}
נכון למאי 2020 לפרויקט כ-200,000 משתמשים (users) מדי חודש, כ-30% מתוכם מישראל.
{{הערה|רותי קדוש, [https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-767224 אחרי הקורונה: עד כמה יהיה קשה לחזור לקריאה המסורתית?], באתר [[מעריב]], 24 במאי 2020}} משנת 2018 יפתח אלוני הוא הערוך הראשי של הפרויקט.
סיפורים קצרים של יפתח אלוני, ושירים פרי עטו פורסמו על במות שונות: מוסף גלריה ומגזין תרבות וספרות של [[הארץ]], מוסף סופשבוע של [[מעריב]], ב[[ידיעות אחרונות]], גרנטה 05 (הסיפור "אל קאבליו"), וב[[אנתולוגיה|אנתולוגיות]] "הלהקה היחידה שחשובה" (אפיק, 2015, עורכת: דנה קסלר, הסיפור "מכורים, קופים וחמורים"), "לא נשכח נצא לרקוד" (אפיק, 2015, עורכים: [[עמיחי שלו]], נורברט קרון, הסיפור "סרגוסה בברלין"), ועוד.
שורה 58:
במסגרת פעילות "פרויקט הסיפור הקצר – מעבורת", פיתח אלוני פורמט לערבים, "תשמעו סיפור" – צוות של ארבעה שחקנים מקריא ומשחק, בליווי פסנתרן ופרקשניסט, סיפורים מהפרויקט. תיאטרון "[[צוותא]]" אימץ את ה[[אנסמבל]] ([[מנשה נוי]], [[אלמה דישי]], אור רותם, מתן קסירר, והנגנים).
בשנת 2014 ו-2017, 2018 ו 2020, השתתף בפסטיבל המשוררים במטולה.
בשנת 2020 הקים אלוני, ביחד עם דור כלב וד"ר יחיל צבן את "קריאה יוצרת" - פלטפורמה המאפשרת לכותבים לקבל חוות דעת מקצועית על כתבי יד ושירים מעורכים וסופרים מהשורה הראשונה.
בשנת 2021 הקים אלוני את "הזירה" - פלטפורמה לשיתוף תכנים בה שותפים כל הירחונים, המגזנים והמו"לים שחפצו בכך. הפלטפורמה מאפשרת לכל שותף להעלות ולהציג תכנים בגריד של הפלטפורמה. משתמש יכול לעבור לאתר השותף דרך התוכן שהועלה לפלטפורמה.
'''חיים אישיים'''
| |||