המהפכה התעשייתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית מלאכה |
|||
שורה 152:
השימוש המסחרי המוצלח הראשון בקיטור נעשה על ידי [[תומאס סייוורי]] בשנת 1698. הוא בנה ב[[לונדון]] משאבת מים לגבהים נמוכים המבוססת על שילוב בין לחץ לוואקום ורשם עליה פטנט. המכונה לא הכילה חלקים נעים, ייצרה [[כוח סוס]] (מושג בו סייוורי השתמש לראשונה) אחד, ונעשה בה שימוש למספר מפעלי מים ומכרות מעטים (מכאן הגיע הכינוי של המשאבה, "ידיד הכורה"). המשאבה של סייוורי הייתה כלכלית עבור מספר קטן של כוחות סוס, אבל בגדלים גדולים יותר הדוד נטה להתפוצצויות. ייצור המשאבה של סייוורי המשיך עד המאה ה-18 המאוחרת. {{דרוש מקור}}
מנוע הקיטור מבוסס ה[[בוכנה]] המצליח הראשון הומצא על ידי [[תומאס ניוקומן]] לפני 1712. מספר [[מנוע הקיטור של ניוקומן|מנועי ניוקומן]] הותקנו במכרות בבריטניה כדי לנקז אזורים עמוקים בהם עד עתה לא היה ניתן לעשות שימוש, כאשר המנוע מוצב על פני השטח. אלה היו מכונות גדולות, שבנייתן הצריכה כמות משמעותית של הון, וייצרו למעלה מ-5 כוחות סוס (3.7 קילו-וואט). הם הפעילו גם משאבות עירוניות לאספקת מים. במונחים מודרניים המכונות היו לא יעילות בצורה קיצונית, אבל הן הביאו תועלת גדולה במכרות, שם הפחם היה זול והן אפשרו הרחבה גדולה של כריית הפחם על ידי כרייה בעומקים גדולים יותר. למרות החסרונות שלהם, מנועי הקיטור של ניוקומן היו אמינים ופשוטים לתחזוקה, והשימוש בהם במכרות פחם נמשך עד העשורים המוקדמים של המאה ה-19. עד למותו של ניוקומן בשנת 1729, המנועים שלו התפשטו ל[[הונגריה]] (אליה הם הגיעו לראשונה בשנת 1722), ל[[גרמניה]], ל[[אוסטריה]] ול[[שבדיה]]. עד שהפטנט המשותף של ניוקומן וסייוורי פקע בשנת 1733 ידוע שנבנו סך הכול 100 מנועים, מתוכם 14 מחוץ לבריטניה. בשנות ה-70 של המאה ה-18 המהנדס [[ג'ון סמיטון]] בנה מספר דגמים גדולים מאוד של המנוע והנהיג בו מספר שיפורים. סך הכול נבנו 1,454 מנועים עד שנת 1800.
==הנס האירופאי==
| |||