הבדלים בין גרסאות בדף "ג'וליוס ארווינג"

מ
←‏הקריירה ב-NBA: מקפים , הלבשת קישורים עירומים
מ (←‏הקריירה ב-NBA: מקפים , הלבשת קישורים עירומים)
 
 
==הקריירה ב-NBA==
ב-[[1976]] הגיע ל[[ליגת ה-NBA]] לקבוצת [[פילדלפיה 76']], ושיחק במדיה עד שנת [[1987]]. הוא השתתף ב-11 משחקי אולסטאר רצופים (1977–1987), ופעמיים אף נבחר ל-[[MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA|MVP של המשחק]] (1977, 1983). בשנת [[1981]] נבחר ל-[[MVP של העונה הסדירה ב-NBA|MVP של העונה הסדירה]].
 
בשנת [[1983]] הצטרף לקבוצתו [[מוזס מלון]], ויחד הובילו השניים את הקבוצה למאזן הטוב במזרח, ולזכייה באליפות ה-NBA, תוך שהם מנצחים בחצי הגמר בסוויפ (4-0) את [[ניו יורק ניקס]], בגמר המזרח את [[מילווקי באקס]] 4-1, ובגמר מביסים בסוויפ את [[לוס אנג'לס לייקרס]].
 
ארווינג פרש ממשחק פעיל ב-[[1987]]. סך הכל קלע בקריירה (NBA ו-ABA גם יחד) 30,026 נקודות והוא מדורג שמיני בכל הזמנים לאחר [[כרים עבדול-ג'באר]], [[קארל מלון]], [[לברון ג'יימס]], [[קובי בראיינט]], [[מייקל ג'ורדן]], [[דירק נוביצקי]] ו[[וילט צ'מברלין]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=NBA & ABA Career Leaders and Records for Points|אתר=Basketball-Reference.com|כתובת=https://www.basketball-reference.com/leaders/pts_career.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-23}}}} . בעונת {{בספורט|NBA|1972|1973}} קלע שיא קריירה של 31.9 נקודות למשחק, ב[[ממוצע]]. בשנת פרישתו היה מדורג במקום הראשון ב[[חטיפה (כדורסל)|חטיפות]].
 
הוא אחד השחקנים הבודדים ששתי קבוצות שונות קבעו שאף אחד משחקניהן העתידיים לא ילבש את גופיית המשחק הנושאת את המספר בו שיחק ארווינג: מספר 32 ב[[ברוקלין נטס]] ומספר 6 בפילדלפיה 76'. ארווינג נכנס ל[[היכל התהילה של הכדורסל]] ב-[[1993]]. בשנת [[1996]] נבחר לאחד מ-[[50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA]].