הבדלים בין גרסאות בדף "הטיית נאמנות"

נוספו 17 בתים ,  לפני חודשיים
מ
תבנית "בעבודה". תורגם באמצעו כלי התרגום
(יצירה באמצעות תרגום הדף "Allegiance bias")
 
מ (תבנית "בעבודה". תורגם באמצעו כלי התרגום)
{{בעבודה}}
 
'''הטיית נאמנות''' (אנגלית: '''Allegiance bias'''), [[מדעי ההתנהגות|במדעי ההתנהגות]], היא מקרה פרטי של [[הטיה קוגניטיבית]]. מונח זה מתאר [[נטאי|הטיה]] הנובעת מנאמנות של מדען, חוקר או [[פסיכותרפיה|מטפל]], לאסכולה ספציפית. <ref name=":5">{{Cite journal|title=Allegiance Bias and Therapist Effects: Results of a Randomized Controlled Trial of Binge Eating Disorder|last=Wilson|first=G. Terence|last2=Wilfley|first2=Denise E.|date=2017-03-31|journal=Clinical Psychology|issue=2|doi=10.1111/j.1468-2850.2011.01243.x|volume=18|pages=119–125|issn=0969-5893|pmc=4118818|pmid=25089079|last3=Agras|first3=W. Stewart|last4=Bryson|first4=Susan W.}}</ref> <ref name=":1">{{Cite journal|title=Disclosure of researcher allegiance in meta-analyses and randomised controlled trials of psychotherapy: a systematic appraisal|last=Dragioti|first=Elena|last2=Dimoliatis|first2=Ioannis|date=2015-05-30|journal=BMJ Open|issue=6|doi=10.1136/bmjopen-2014-007206|volume=5|pages=e007206|issn=2044-6055|pmc=4458582|pmid=26033943|last3=Evangelou|first3=Evangelos}}</ref> חוקרים נחשפים במהלך חייהם המקצועיים לסוגים רבים של תיאוריות מקצועיות, וחלקן נקשרות אליהן יותר מאחרות, מסיבות רבות ושונות, ומקבלות את הערכתם. התייחסות של המטפל לגישה או לתיאוריה המועדפת עליו היא דבר טבעי. הטיית נאמנות באה לידי ביטוי כאשר היא גורמת למטפלים ולחוקרים להאמין כי אסכולתם או הטיפול שלהם עדיפים על אחרים, תוך הקטנה של ביקורת או ספק, והתעלמות מגישות או פתרונות אחרים. <ref name=":7">{{Cite journal|title=Allegiance in Psychotherapy Outcome Research: Separating Association From Bias|last=Leykin|first=Yan|last2=DeRubeis|first2=Robert J.|date=2009|journal=Clinical Psychology: Science and Practice|issue=1|doi=10.1111/j.1468-2850.2009.01143.x|volume=16|pages=54–65|language=en|issn=1468-2850}}</ref> ההתמקדות בגישה בה החוקר מאמין ותומך, תוך התעלמות או הפחתה בערך של גישות אחרות או של הביקורת על הגישה, עלולה להשאירו מקובע בתוך פרדיגמת חשיבה, אף אם אינה יעילה, ועלולה להוביל לשגיאות מהותיות בתוצאות המחקר או ביכולת למצוא טיפולים יעילים יותר שיעזרו למטופל, לחולה או לסיטואציה הנחקרת.