הבדלים בין גרסאות בדף "הטיית נאמנות"

מ
המשך ויקיזציה
מ (←‏פסיכותרפיה: ויקיזציה)
מ (המשך ויקיזציה)
{{בעבודה}}
 
'''הטיית נאמנות''' (אנגלית: '''Allegiance bias'''), ב[[מדעי ההתנהגות|במדעי ההתנהגות]], היא מקרה פרטי של [[הטיה קוגניטיבית]]. מונח זה מתאר [[נטאי|הטיה]] הנובעת מנאמנות של מדען, חוקר או [[פסיכותרפיה|מטפל]], לאסכולה ספציפית. <ref name=":5">{{Cite journal|title=Allegiance Bias and Therapist Effects: Results of a Randomized Controlled Trial of Binge Eating Disorder|last=Wilson|first=G. Terence|last2=Wilfley|first2=Denise E.|date=2017-03-31|journal=Clinical Psychology|issue=2|doi=10.1111/j.1468-2850.2011.01243.x|volume=18|pages=119–125|issn=0969-5893|pmc=4118818|pmid=25089079|last3=Agras|first3=W. Stewart|last4=Bryson|first4=Susan W.}}</ref> <ref name=":1">{{Cite journal|title=Disclosure of researcher allegiance in meta-analyses and randomised controlled trials of psychotherapy: a systematic appraisal|last=Dragioti|first=Elena|last2=Dimoliatis|first2=Ioannis|date=2015-05-30|journal=BMJ Open|issue=6|doi=10.1136/bmjopen-2014-007206|volume=5|pages=e007206|issn=2044-6055|pmc=4458582|pmid=26033943|last3=Evangelou|first3=Evangelos}}</ref> חוקרים נחשפים במהלך חייהם המקצועיים לסוגים רבים של תיאוריות מקצועיות, וחלקן נקשרות אליהן יותר מאחרות, מסיבות רבות ושונות, ומקבלות את הערכתם. התייחסות של המטפל לגישה או לתיאוריה המועדפת עליו היא דבר טבעי. הטיית נאמנות באה לידי ביטוי כאשר היא גורמת למטפלים ולחוקרים להאמין כי אסכולתם או הטיפול שלהם עדיפים על אחרים, תוך הקטנה של ביקורת או ספק, והתעלמות מגישות או פתרונות אחרים. <ref name=":7">{{Cite journal|title=Allegiance in Psychotherapy Outcome Research: Separating Association From Bias|last=Leykin|first=Yan|last2=DeRubeis|first2=Robert J.|date=2009|journal=Clinical Psychology: Science and Practice|issue=1|doi=10.1111/j.1468-2850.2009.01143.x|volume=16|pages=54–65|language=en|issn=1468-2850}}</ref> ההתמקדות בגישה בה החוקר מאמין ותומך, תוך התעלמות או הפחתה בערך של גישות אחרות או של הביקורת על הגישה, עלולה להשאירו מקובע בתוך פרדיגמת חשיבה, אף אם אינה יעילה, ועלולה להוביל לשגיאות מהותיות בתוצאות המחקר או ביכולת למצוא טיפולים יעילים יותר שיעזרו למטופל, לחולה או לסיטואציה הנחקרת.
 
== היסטוריה ==
''ה''טייתהטיית נאמנות תוארה לראשונה בכתב עת מקצועי במאמר של זינגר ולוברסקי שהתפרסם בשנת 1975. <ref name=":7">{{Cite journal|title=Allegiance in Psychotherapy Outcome Research: Separating Association From Bias|last=Leykin|first=Yan|last2=DeRubeis|first2=Robert J.|date=2009|journal=Clinical Psychology: Science and Practice|issue=1|doi=10.1111/j.1468-2850.2009.01143.x|volume=16|pages=54–65|language=en|issn=1468-2850}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFLeykinDeRubeis2009">Leykin, Yan; DeRubeis, Robert J. (2009). "Allegiance in Psychotherapy Outcome Research: Separating Association From Bias". ''Clinical Psychology: Science and Practice''. '''16''' (1): 54–65. [[מזהה עצם דיגיטלי|doi]]:[[doi:10.1111/j.1468-2850.2009.01143.x|10.1111/j.1468-2850.2009.01143.x]]. [[ISSN]]&nbsp;[//www.worldcat.org/issn/1468-2850 1468-2850].</cite></ref> בסיס המחקר שלהם חיפש השוואות בין כמה פרקטיקותגישות פסיכותרפיהבפסיכותרפיה. הם מצאו כי מטופליםהטיפול היוהיה טוביםמוצלח יותר כאשרבמקרים בהם נעשה שימוש בטיפולים משולבים של טיפולים לעומת טיפול אחדלפי אסכולה אחת בלבד. למרות זאת, הם מצאו כי הנאמנותישנם החזקהמטפלים המביעים נאמנות חזקה לשיטות ביותרבהן הם אותםמאמינים, מטפליםונוטים שהםשלא מחברילשלב שיטותגישות מיושמותטיפוליות חדשותאחרות, אואף מפקחיםאם עלמחקרים אחריםאוביקטיביים בתרגול. הםמראים נוטיםכי להשתמששילוב בטיפולכזה בתדירותהוא גבוההלטובת יותרהמטופל.
 
=== פסיכותרפיה ===
הטיית נאמנות מתרחשת לעתים בפסיכותרפיה. לעתים, מערכת האמונות של החוקר כה חזקה, והוא באמת ובתמים משוכנע בצדקת הדרך מבחינתו, עד כדי עיוורון לביקורת ואפשרויות חליפיות. גם פסיכותרפיסטים המטפלים באחרים עשויים לנקוט בהטיית נאמנות, לעתים מבלי להיות מודעים לכך. <ref name=":0">{{Cite journal|title=A systematic appraisal of allegiance effect in randomized controlled trials of psychotherapy|last=Dragioti|first=Elena|last2=Dimoliatis|first2=Ioannis|date=2015-09-15|journal=Annals of General Psychiatry|doi=10.1186/s12991-015-0063-1|volume=14|pages=25|issn=1744-859X|pmc=4570291|pmid=26379758|last3=Fountoulakis|first3=Konstantinos N.|last4=Evangelou|first4=Evangelos}}</ref> דוגמא ידועה לכך היא התרפיה הרפראטיבית ב[[טיפול המרה|טיפולי המרה]], המתיימרת "לרפא" נטיות [[הומוסקסואליות]] ולשנותן. גישה זו, שהייתה מקובלת בקרב גורמים דתיים, לרוב [[נצרות|נוצריים]] אדוקים, נחשבת כיום כדוגמה קלאסית להטיית נאמנות. התרפיה הרפראטיבית לקחה את שמה מתוך הספר "הומוסקסואליות: אתיקה נוצרית חדשה" ("Homosexuality: A new Christian ethic") אותו פרסמה ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] והפסיכולוגית הבריטית, ד"ר אליזבת מוֹבּרלי <small>(אנ')</small>, ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. בספרה היא טוענת ד״ר מוֹבּרלי שנטייה מינית הומוסקסואליות היא ביטוי לדחף מתקן, ״רפראטיבי״, באמצעותו מנסה האדם להתמודד לכאורה עם מערכת יחסים לא תקינה עם אביו בילדות.
 
הפסיכולוגים ג'וזף ניקולוסי וצ'ארלס סוקרידס, שניהם אנשי דת, פיתחו שיטת טיפול הבאה לתת מענה לאותו דחף מתקן, והם מתארים אותה בספר "תרפיה רפראטיבית להומוסקסואליות בגברים – גישה קלינית חדשה" ("Reparative Therapy of Male Homosexuality: A New Clinical Approach") אותו פרסמו ב-[[1997]]. גישה זו, המתעלמת מהעובדה שלא ניתן וגם אין סיבה קלינית לשנות נטייה מינית, היא דוגמה להטייה בעקבות ערכים ואמונות, כאשר הסיבות לעצם הטיפול הן דתיות יותר מאשר קליניות.
 
דוגמה מקובלת נוספת וקיצונית להטיית נאמנות היא מחלת ה[[דראפטומני]], שהוגדרה במאה ה-19 על ידי פסיכיאטרים כמחלה של הנפש, לכאורה, הגורמת לעבדיםל[[עבדות שחוריםבארצות הברית|עבדים בארצות הברית]] לאבד שליטה ולברוחו[[עבדים נמלטים בארצות הברית|לברוח מעבדות]].
 
=== פסיכולוגיה משפטית ===