מחקר איכותני – הבדלי גרסאות

 

== הנחות יסוד ==

ד"ר אשר שקדי מציג ארבע הנחות יסוד, אותן הוא בונה מתוך דיון על הפרדיגמה המחקרית הייחודית למחקר האיכותני/איכותי:{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אשר שקדי|שם=מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=אוניברסיטת תל אביב - הוצאת רמות|שנת הוצאה=2003|עמ=23-36}}}}

* '''שאלה [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגית]]: איך האדם יכול להיות בטוח שהוא יודע את מה שהוא יודע?''' הפרט מבין את העולם באמצעות הבנייתו. הדברים שהוא יודע הם תלויי תפיסה, חשיבה, ניתוח, השקפת עולם, וכדומה. כלומר, כדי להבין את העולם עלינו להבין את מחשבותיהם של הפרטים הנחקרים, את ערכיהם ותפיסת עולמם.

* '''שאלה [[מתודולוגיה|מתודולוגית]]: מהן הדרכים באמצעותן אנו מוצאים ידע?''' כאן בוחר החוקר באילו כלים להשתמש על מנת לבצע את המחקר. הדגש הוא על כך שהחוקר עצמו הוא כלי המחקר המרכזי - באמצעות ההבנה שלו, התפיסה שלו והאינטואיציות שלו.

גישה זו גורסת כי סוג מחקר זה הוא משלים למחקר הכמותי, ויש להשתמש בו בשני מקרים - בחקר תחומים שאינם ניתנים ל[[כימות]], למדידה ולניתוח סטטיסטי, וכמחקר משלים למחקר כמותי.

 

 

תחום שבו קיימים יתרונות למחקר האיכותני, כמשלים למחקר כמותי, במדעי החברה, הוא למשל תחום ה[[מיקרו היסטוריה]]. תחום זה מאפשר להתמקד בקורותיו של אדם אחד ספציפי, בתוך ההקשר ההיסטורי הגדול, ולקבל דוגמה לתמונה אישית וספציפית, מעבר להבנת המגמות והתהליכים ההיסטוריים.

 

===מחקר איכותני כתחליף למחקר כמותני===

חוקרים אלו יצאו כנגד התפיסה ה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטית]] המאפיינת את המחקר הכמותי. בהתאם הם טענו, כי שינוי תאורטי בצורת פרידה מהפוזיטיביזם מחייב גם שינוי מתודולוגי, לעבר שיטות מחקר המתאימות יותר ל[[פרדיגמה|פרדיגמות]] המחקריות החדשות. על אף שחוקרים אלו יצאו בעיקר כנגד המחקר הכמותי, הרי שהגדרה של הבדל זה לפי קווים תאורטיים ולא לפי קווים מתודולוגיים מביאה לכך שפעמים רבות ההתנגדויות להלן מועלות גם כנגד מחקרים מ[[#מחקר איכותי כמשלים מחקר כמותי|הסוג שתואר לעיל]]. מחקרים שהם איכותיים מבחינת המתודולוגיה, אך פוזיטיביסטיים מההיבט התאורטי.

 

בעיה נוספת במחקר הכמותני היא אי התחשבותו בהקשר בו נאספו הנתונים. הרדוקציה של המחקר לנתונים מספריים מחייבת הכפפתו לקטגוריות מסוימות, וקטגוריות אלו גורמות מוכללות על גורמים שונים בשדה המחקר, גם אם משמעותם שונה עבור קבוצות שונות.

 

 

====רפלקסיביות====

==לקריאה נוספת==

* [[נעמה צבר בן-יהושע]], '''מסורות וזרמים במחקר האיכותני'''. תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], 2001.

* אשר שקדי, '''מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום''', תל אביב: [[הוצאת רמות]], 2003.

* שמחה שלסקי, [[ברכה אלפרט]], '''דרכים בכתיבת מחקר איכותני''': מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, הוצאת מכון מופ"ת, 2007.

* ל' קסן, [[מיכל קרומר-נבו]] (עורכים), '''ניתוח נתונים במחקר איכותני''', באר-שבע: הוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון]], 2010.

* יעקב בייאר, מחקר באמצעות סיפורי חיים, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2009.

 

 

{{מנהל עסקים}}

[[קטגוריה:השיטה המדעית]]

[[קטגוריה:פילוסופיה של המדע]]

[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]