הדפס אבן – הבדלי גרסאות

*'''השיטה המודרנית''' – שיטה זו היא למעשה סוג של [[דפוס שקע]]; לאחר העמדת הדמות במיקומה הסופי מוסיפים [[תמיסה]] [[חומר מתחלב|מתחלבת]], [[קולואיד]], של [[חומצה]] עם [[גומי ערבי]]. תפקידה של התמיסה הוא ליצור שכבת [[מלח (כימיה)|מלח]] אשר תיצור למעשה את ה[[דפוס - מונחים#דמות|דמות]]. שכבת המלח מחלחלת אל תוך נקבוביות ה[[סלע|אבן]] ומקיפה לגמרי את הדמות המקורית. תהליך זה נקרא בשם חריטה או צריבה. באמצעות השימוש ב[[טרפנטין]] ליתוגרפי, מסלקת ההדפסה את חומר השרטוט השומני שבו צירו את ה[[דפוס - מונחים|מקור]], ומשאירה רק את שכבת המלח; שכבת מלח זו היא שמשמרת את שלד הצורה המקורית של הדמות. בזמן ההדפסה מרטיבים כל הזמן במים את האבן או את הפלטה. המים נמשכים באופן טבעי אל שיכבתשכבת המלח שנוצרה על ידי השטיפה ה[[חומצה|חומצית]]. גליל צבע דפוס על בסיס שומני מועבר על פני המשטח. המים דוחים את השומן שבצבע והמקום היחיד שהצבע יכול להתפנות אליו הוא השקערורית שנוצרה על ידי הצריבה. כאשר השקערורית מתמלאת ככל האפשר בצבע הדפוס, לוח ההדפסה, האבן הצרובה, והנייר מועברים דרך [[דפוס - מונחים|מכבש]] דפוס שמפעיל לחץ אחיד על המשטח ותוך כדי כך הוא מעביר את הדיו מהאבן אל הנייר.