בראקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:תרנגול באמצעות HotCat
שורה 32:
בשנת [[2017]] החלה התעניינות סביב הזן לאחר שהוא יובא לגידול מסחרי על ידי חברת 'מסורת טהרת העופות', שהוקמה כדי להשיג עופות שאין עליהם חששות של הכלאה עם זנים אחרים, זאת לאחר שנשמעו טענות אודות הכלאה של עופות הפטם שנשחטו בישראל במשך השנים עם עופות שאינם מותרים באכילה, ויש שאף נמנעו מלאכלם בשל טענות אלו. החברה איתרה עופות אלו שלדבריה הם מגזע טהור ללא הכלאות. בתחילת ההליך קיבלה החברה התחייבות מטעם כשרות [[בד"ץ העדה החרדית]] לחייב את המשחטות שבפיקוחם לרכוש רק מהעופות שישווקו שאין בהם חששות אלו, אולם לא ניתן אישור ספציפי על זן הבראקל, וחלק מהרבנים החתומים על התחייבות זו טענו כי לגבי זן זה קיימות חששות כשרות{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג ויונה שוב|נחשף: 'העדה' התכוונה לכפות את הבראקל על כל המשחטות|123005|16 באוגוסט 2017}}}}.
 
אף שלבראקל [[סימני טהרה]] של עופות, עם תחילת שיווקו התפתחה מחלוקת הלכתית בשאלת כשרותו למאכל,. הדיון נסוב על השאלה - האם הואמדובר עוףבעוף שנאכל במשך השנים על ידי יהודים שומרי מצוות, דבר המעיד על כך שיש לעוף מסורת אודות [[כשרות]]ו. תנאי שנדרש אף הואזה כדי להתיר עופות באכילה לדעת ה[[רמ"א]]{{הערה|רמ"א על ה{{שולחן ערוך|יורה דעה|פב|ג}} "הגה: ויש אומרים שאין לסמוך אפילו על זה, ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור (בארוך כלל נ"ו וברי"ו נט"ו), וכן נוהגין ואין לשנות".}}{{הערה|מחלוקת זו היא בקרב הפוסקים יוצאי [[יהדות אשכנז]] אולם בקרב הפוסקים בני [[עדות המזרח]] אין כלל ויכוח על כשרותו שכן לדעתם אין צריך מסורת כדי להכשיר עוף (הרב [[עובדיה יוסף]], [[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]] חלק ו עמוד רלו)}}, מחשש שמא העוף "דורס" ("שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, וכעין דרוסת ה[[נץ]]"{{הערה|ש"ך יורה דעה, סימן פב סעיף ב. ישנם דעות הלכתיות נוספות להגדרת עוף דורס}}. הגדרה זו לא חופפת בהכרח למונח [[עופות דורסים]]).
 
המצדדים להתיר את הבראקל{{הערה|לדוגמה '''הרב [[משה שאול קליין]]''', רבני [[בית דין צדק בני ברק]] של '''הרב [[נסים קרליץ]]''' '''והרב [[בן ציון מוצפי]]''' '''והרב [[מאיר מאזוז]]'''}},טוענים כי מדובר בזן תרנגול עם שינויים קלים שאינם מצריכים מסורת, אולםאך גם חיזקו את עמדתם ב[[עדות|עדויות]] [[שוחט ובודק|שוחטים]] לפיהם עוף זה נשחט בעבר במקומות שונים כעוף כשר, ועל כן ישנה מסורת כשרות עליו{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|מכתב הדיינים: "אין אנו רואים שינוי בעוף ה'בראקל'"|241741|8 באוגוסט 2017}}{{ש}}[http://www.ch10.co.il/news/384469/#.WZ7biD6GOM9 סערת העופות החדשה • פרסום ראשון: דיינים התכנסו בבני ברק להכשיר את עוף ה'בראקל'] [[חרדים10]], 7 באוגוסט 2017.}}. כמו כן, נטען שהיות שהבראקל גדל בין תרנגולים טהורים, הרי שזה נחשב כמסורת לכשרותו{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/item/צרכנות_ואוכל/פולמוס_התרנגול__מכון_התורה_והארץ_הכשיר_את__תרנגול_הבראקל_ פולמוס התרנגול: מכון התורה והארץ הכשיר את 'תרנגול הבראקל'] באתר [[הקול היהודי]]. הדברים מבוססים על דברי הגמרא בחולין סה א, להרחבה ראו במאמרו של הרב [[יהודה עמיחי (רב)|יהודה עמיחי]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf357/barakal1.pdf עוף הבראקל]}}.
 
המצדדים לאסור את הבראקל{{הערה|לדוגמה: '''הרב [[משה יהודא ליב לנדא]]''' ([http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לנדא_אין_מקום_לויכוח_שהוא_עוף_טמא_106024.html הרב לנדא: "אין מקום לוויכוח שהוא עוף טמא"] אתר col, אב תשע"ז), רבנים מחוגי [[העדה החרדית]] בירושלים, ביניהם ראש בית הדין של העדה החרדית, '''הרב [[משה שטרנבוך]]''' ({{כיכר השבת|ישראל כהן|הגר"מ שטרנבוך האוסר את עוף ה'בראקל' מנמק בהרחבה: "המציאות ברורה"|243663|ב' אלול תשע"ז}}), '''הרב [[משה ברנדסדורפר]]''' ([http://bshch.blogspot.co.il/2017/08/blog-post_8381.html הרב בראנדסדארפער: עוף הבראקיל מעולם לא הותרו]), '''האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], הרב [[אהרן טייטלבוים]]''' ([http://www.kikar.co.il/243921.html האדמו"ר מסאטמר לגרמי"ל לנדא: "ה'בראקל' - אסור; לא נשחוט אותו"] כיכר השבת, ו' אלול תשע"ז), '''הרב [[שלמה מחפוד]]''' ([http://kikar.co.il/242380.html הגר"ש מחפוד הודיע: מקבל את הכרעת הראב"ד] כיכר השבת, כ"א אב תשע"ז), '''והרב אברהם רובין''' ([http://www.bhol.co.il/123110/הרב-רובין-נגד-הבראקל-מי-שישחוט-את-העוף-לא-ישמש-כשוחט.html "מי שישחוט את העוף לא ישמש כשוחט"] בחדרי חרדים, כ"ח אב תשע"ז).}} טוענים כי עוף זה לא היה מצוי, והשוחטים המעידים ששחטו "בראקל" מחליפים אותו בזנים אחרים דומים, או ששחטו אותו ללא בירור המסורת שלו, כאשר מדובר היה בזן בלתי מצוי במקומות יישוב יהודים, וגם [[יהדות בלגיה|יהודי בלגיה]] לא היו רגילים לאוכלו{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הרב שטרנבוך במכתב נחרץ על ה'בראקל': "אפילו אם כל גדולי ישראל יתירו - באיסורו עומד"|123335|24 באוגוסט 2017}}}}. כמו כן הצביעו על מאפיינים חיצוניים השונים מזני העופות המקובלים ככשרים{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|בכיר השוחטים של הרב לנדא מציג; כל החשדות על עופות ה'בראקל'|122664|9 באוגוסט 2017}}}}, ועל דמיון פיזי בינו לבין עופות דורסים{{דרוש מקור}} שמצביעים על כך שייתכן ומדובר בעוף טמא.