הבדלים בין גרסאות בדף "קולנוע חרדי"

מ
←‏מאפייני הקולנוע הגברי: תיקנתי טעות הקלדה
מ (←‏מאפייני הקולנוע הנשי: תיקנתי טעות הקלדה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ (←‏מאפייני הקולנוע הגברי: תיקנתי טעות הקלדה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
בתחילת הדרך נטו הדמויות הראשיות להיות בעלות אופי חרדי מובהק כשה"אחר", הדמות ה[[חילונים|חילוני]]ת או, להבדיל, ה[[גוי]]ית, מופיעה בצורה סטריאוטיפית. אולם בהמשך, עם הופעת סרטי הפעולה והמתח, התרככה הגישה כלפי אותם אלה שאינם חרדים ויש שחשו היוצרים גם יותר ביטחון בהצגת דמויות כאלה, וגם אקטים דתיים הפכו לחלק שולי מן הסרט והם מופיעים כמעשי יומיום שגרתיים ולאו דווקא בעלי משמעות לגבי העלילה{{הערה|שם=בא גד}}.
 
אף על פי שהעלילות אינן בהכרח מההווי החרדי ורובם הגדול עוסק במתח, הסרט יכלול בדרך כלל [[מוסר השכל|מוסר ההשכל]] חינוכי בצורה כזו או אחרת וזאת כדי לתת לגיטימציה לסרט{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/Commun/Mivnit/RightMenu/יהדות+ותקשורת/תקשורת+בחברה+החרדית/סרטי+מחשב/?myId=1004-1014-107 עמלנט, סרטי מחשב, באתר משרד החינוך]}}. ד"ר בא-גד אלימלך מציינת שאף על פי שהרבנים מהווים דמויות מרכזיות בחיי התרבות החרדים ומתפקדים כ[[ידוען|סלבריטאים]], כמעט, הרי שבעלילות הסרטים הם כמעט ולא מופיעים. (על פי בא-גד אלימלך, מאז [[2004]] אין אף סרט כזה{{הערה|שם=בא גד}}.) לדבריה, נתפסים הסרטים כחלק מתרבות פנאי בה יש דרישה למשהו שהוא לאו דווקא בעל אופי ממסדי-חרדי מובהק.
 
מתוך מטרה להעניק לסרט מוסר השכל שיהווה הכשר דתי לצפייתו, תעמוד בבסיסה של הדרמה מבחן האמונה וכדי לתת הצדקה לשילובם חילונים יוחזרו בתשובה, בדרך כלל, גיבורי סיפורים אלו או שיענשו על חטאיהם{{הערה|שם=מורן|מורן בנית (2012) פנטזיה על קיום גברי אחר: זהויות גבריות בקולנוע חרדי. בתוך: זהויות בהתהוות בחברה הישראלית, האוניברסיטה הפתוחה (בדפוס)}}. לדוגמה, בסרט "הסוכן הפלסטיני", [[סרט פעולה]] של [[אברהם גרובייס]], אחד מגיבורי הסרט, [[פלסטיני]] שגויס על ידי [[השב"כ]], חזר ליהדותו, בסופו של דבר. מוטיב זה מקביל לסגנון עלילות ספרי מתח חרדים הכתובים על ידי [[שמואל ארגמן]] או [[יאיר וינשטוק|מ. ארבל]].