נושאים באוטוביוגרפיות של מאיה אנג'לו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←"נעלי הליכה": הרחבה |
←גזענות: הרחבה |
||
שורה 85:
</ref> בכרך השני של אנג'לו, '''האספו יחד בשמי''', עסקה אנג'לו במשמעות היותה אישה שחורה בארצות הברית דרך עדשת החוויה הפרטית שלה.
== משפחה ==
לדברי מקפרסון, העיסוק בנושא המשפחה והיחסים המשפחתיים בספריה של אנג'לו מתחיל ב"עיסוק במשפחה הגרעינית המסורתית"<ref>McPherson, p. 14
</ref> למרות העובדה שנסיונה של אנג'לו כולל הינטשות על ידי הוריה, כמתואר ב'''הציפור הכלואה'''. אולם בסופו של דבר מושג המשפחה ביצירתה של אנג'לו מתרחב עד כי הוא כולל את המשפחה המורחבת, בה "אמון הוא המפתח להפגנת דאגה הנובעת מקרבה משפחתית".<ref>McPherson, p. 14</ref> החוקרת מרי ג'יין לפטון סבורה כי יש להבין את מושג המשפחה לאור עקירתם של אנג'לו וביילי.<ref>Lupton, p. 11
</ref> תיאורם של יחסים משפחתיים קרובים ביצירתה של אנג'לו, כמו גם מערכות היחסים שלה עם הוריה ובנה (יחסים שאותם מסגרה לפטון כ"דפוס האם-ילד")<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lupton, Mary Jane|שם=Singing the Black Mother|כתב עת=Joanne M. Braxton (ed.). Maya Angelou's I Know Why the Caged Bird Sings: A Casebook.|שנת הוצאה=1989|עמ=p. 131|מו"ל=New York: Oxford Press}}</ref> היו נושא מאחד שקישר בין כל האוטוביוגרפיות של אנג'לו. האימהות הייתה נושא שחזר ונחקר דרך חוויותיה של אנג'לו כאם במשפחה חד-הורית, כבת וכנכדה. לפטון סברה כי בניית העלילה באוטוביוגרפיות של אנג'לו והתפתחות דמותה הושפעו ממוטיב האם / ילד ביצירתה של משוררת [[הרנסאנס של הארלם]] ג'סי רדמון פוזט {{אנ|Jessie Redmon Fauset}}.<ref>Lupton, p. 49</ref>
החוקרת יולנדה מנורה סברה כי שלוש נשים ב"הציבור הכלואה" - "האם ההיברידית" של סבתה של אנג'לו, אמה וחברתה גברת פלאוארס - לימדו אותה איך להיות אמא לבנה גי. אף שסבתה של אנג'לו נפטרה בתחילת הסדרה, אנג'לו מצטטת אותה בהרחבה באוטוביוגרפיה השלישית שלה, '''שרים, מנגנים וחוגגים כמו בחג המולד'''. רצונה של אנג'לו להשיג חיים בטוחים לגי הניע אותה להתחתן עם טוש אנג'לוס ב'''שרים, מנגנים וחוגגים''', והניע גם רבות מהחלטותיה האחרות, בחירות העבודה שלה ויחסיה הרומנטיים. החוקרת סיפוקאזי קויאנה (Siphokazi Koyana) סברה כי בשל גזעה ורקעה הכלכלי של אנג'לו, "חווית האימהות שלה שזורה באופן בלתי נפרד בעבודה". לדברי קויאנה, "אימהות שחורה תמיד כללה עבודה". רשימת העיסוקים הארוכה של אנג'לו מעידה על האתגרים שעמדו בפניה, במיוחד כפי שמפורט באוטוביוגרפיה השנייה שלה '''האספו יחד בשמי'''. היא התמודדה כאישה עובדת ובו זמנית אם למתבגר, מה שהוביל אותה לעיתים קרובות להחלטות "מהירות וקלות". קויאנה קבעה כי רק לאחר שהצליחה לנצל הזדמנויות, כמו תפקידה ב'''[[פורגי ובס]]''', הצליחה אנג'לו לפרנס את עצמה ואת בנה גי באופן מלא, ואיכות חייה ותרומתה לחברה השתפרו. עם זאת, לא יכלה להצליח בלא שמשפחתה המורחבת תספק טיפול בבנה; למשל, היא השאירה את גי בטיפול סבתו למרות הסכסוך והאשמה שחוותה כתוצאה מכך (אם כי, כדברי קויאנה, האשמה מסוג זה אינה אלא ארטיפקט שהושלך עליה על ידי החברה הרחבה). דפוס זה קבעה אמה-שלה, כמתואר ב'''הציפור הכלואה''', כאשר השאירה את אנג'לו ואת אחיה בהשגחת סבתה של אנג'לו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Siphokazi Koyana|שם=The Heart of the Matter: Motherhood and Marriage in the Autobiographies of Maya Angelou|כתב עת=The Black Scholar|שנת הוצאה=2002|עמ=35-38}}</ref>
כותבות אוטוביוגרפיה שחורות כמו אנג'לו הפריכו סטריאוטיפים שסבו סביב אמהות אפרו-אמריקאיות, כמו "המגדלת [[מטריארכיה|המטריארכית]]", והציגו אמהות אלה כבעלות תפקידים יצירתיים ומספקים יותר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Burgher, Mary|שם=Images of Self and Race in the Autobiographies of Black Women|כתב עת=Roseann P. Bell; et al. (eds.). Sturdy Black Bridges|שנת הוצאה=1979|מו"ל=Garden City, New York: Doubleday|עמ=p. 115}}</ref> על פי החוקרת סונדרה אוניל, האוטוביוגרפיות של אנג'לו הציגו נשים שחורות באופן שונה מכפי שתוארו בספרות עד אז. אוניל טענה כי "אף אישה שחורה בעולמה הספרותי של אנג'לו איננה מפסידנית",<ref>{{צ-מאמר|מחבר=O'Neale, Sondra|שם=Reconstruction of the Composite Self: New Images of Black Women in Maya Angelou's Continuing Autobiography|כתב עת=Mari Evans (ed.). Black Women Writers (1950–1980): A Critical Evaluation|שנת הוצאה=1984|מו"ל=Garden City, New York: Doubleday|עמ=p. 26}}</ref> וכי אנג'לו הייתה הדור השלישי של נשים אינטליגנטיות ובעלות תושייה שהתגברו על מכשולי הגזענות והדיכוי. לפי קויאנה, אנג'לו מתארת נשים ו"תיאוריות אודות האישה"<ref>Koyana, p. 36</ref> בעידן של מעבר תרבותי, וספריה תיארו את ניסיונותיה של אישה שחורה אחת ליצור הערכה עצמית בריאה ולשמרה. חוויותיה של אנג'לו כאם חד-הורית ממעמד הפועלים ערערו על השקפות מסורתיות ומערביות של נשים וחיי משפחה, כולל המבנה המשפחתי הגרעיני. אנג'לו תיארה כוחות חברתיים, אסטרטגיות של הישרדות כלכלית וחוויות דיפרנציאליות של מבנה המשפחה.<ref>Koyana, p. 42
</ref>
==הערות שוליים==
| |||