אגודת רופאים מדברי עברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
האגודה נטלה על עצמה להכשיר את הלשון העברית לשימוש מקצועי ברפואה. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]],([[1914]]-[[1918]]) ארמ"ע עמדה על משמר הבריאות בירושלים, ויחד עם תחנת הבריאות ומכון פסטר נלחמה ב[[מלריה]], [[גרענת]], [[כלבת]], [[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]], [[טיפואיד]], וב[[כולרה]]. אחת מפעולותיה החשובות הייתה ארגון עזרה רפואית לעניי ירושלים ובראש מפעל חשוב זה עמד ד"ר [[אריה בעהם]].
 
ד"ר [[אריה בעהם]] סיפר בזכרונותיו שד"ר [[משה וולך]], מנהלו של בית החולים שערי-צדק, יהודי [[נאו-אורתודוקסיה (יהדות)|חרדי שראה עצמו גרמני בן דת משה]] והתנגד להקמת התארגנות רפואית יהודית. לאספת היסוד של התארגנות זו באו כלםכולם - מתנגדים ותומכים. במרכז הדיונים עמדה השאלה האם רצוי שהרופאים היהודים יתארגנו ב[[אגודה מקצועית]] משלהם ולהיבדל על ידי כך מיתר רופאיה של ירושלים. בסוף הדיון התגבשה פשרה : ההתארגנות המוצעת תאחד לא רק רופאים יהודיים, אלא יתקבלו אליה כל הרופאים הזרים דוברי עברית ושמה יהיה : "אגודה של רופאים מדברי עברית".{{הערה|נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", [[איתי בחור]], הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 14}}.
 
שנה קודם להקמת "אגודת רופאים מדברי עברית", ב-11 בינואר [[1912]], כאשר מספר הרופאים היהודים בארץ עמד על 32,