דלקת שריר הלב – הבדלי גרסאות

דלקת שריר הלב מתחלקת למספר סוגים בעלי מופע קליני, תמונה היסטופתולוגית ואטיולוגיה שונים. חלוקה זו היא אמנם לא אופטימלית מבחינה אבחנתית, אך היא משחקת תפקיד חשוב בפרקטיקה הקלינית הנוהגת כיום ובהבנה שלנו את המחלה.{{הערה|שם=Seidman|1=Seidman, M. A., and B. M. McManus. "Myocarditis." Cardiovascular pathology. Academic Press, 2016. 341-359.‏}}

מבחינה היסטופתולוגית ניתן לחלק את דלקת שריר הלב למספר סוגים: לימופוציטית, לימפוהיסטוציטית (LMH), של תאים גדולים (GCM), אאוזינופילית ונויטרופילית.

מיוקרדיטיס לימפוציטית (Lymphocytic myocarditis) היא הצורה השכיחה ביותר של דלקת שריר הלב,{{הערה|שם=Ganji|1=Ganji, Maedeh, Jose Ruiz-Morales, and Saif Ibrahim.

[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6198272/ "Acute lymphocytic myocarditis."], Journal of geriatric cardiology: JGC '''15.7''' (2018): 517.‏}}המתווכת בעיקר על ידי [[לימפוציטים]]. כאשר נתבונן בתמונה היסטופתולוגית של הרקמה לא יהיה ניתן לראות כלל [[תאי ענק]] ו[[גרנולומה|גרנולומות]], ורק לעיתים רחוקות [[אאוזינופיל|אאוזינופילים]]ים ו[[נויטרופילים]]. קיימת שונות גדולה במידת החדירות של הלימפוציטים ברקמה הדלקתית, והיא נעה בין חדירות באתרים מיקרוסקופיים בודדים לבין מעורבות [[דיפוזיה|דיפוזית]] של רוב רקמת הלב. לרוב מיוקרדיטיס לימפוציטית תהיה גבולית (borderline), כלומר חדירות לימפוציטית ללא נזק לתאי שריר הלב. מיוקרדיטיס לימפוציטית היא הכי פחות ספציפית מבחינת אטיולוגיה ומהלך קליני.{{הערה|שם=Seidman}} בעבר חשבו שדלקת זו נגרמת על ידי זיהום ויראלי או פוסט-ויראלי בצורה בלעדית, אך כיום ידוע שתיתכן גם אטיולוגיה אוטואימונית, חיידקית או אידיופתית.{{הערה|שם=Ganji}}

דלקת זו לרוב אינה אחידה בפיזורה ברקמה, מערבת רק חלק קטן משריר הלב וללא נטייה למיקום אנטומי ייחודי על פני השריר. מאפיין זה מקשה מאוד על האבחון הנשען גם כיום במידה רבה על [[ביופסיה]], שכן הסיכויים לדגום דווקא את הרקמה הדלקתית הם נמוכים כך שהתועלת האבחנתית (diagnostic yield) עומדת על כ-30-35% לביופסיה אופיינית בה דוגמים 3-43–4 פיסות רקמה, ומגיעה ל-85% רק בביופסיה בה דוגמים 18 פיסות רקמה. שיפור של יכולת האבחון במקרים מסוג זה נעשה באמצעות ביופסיה מוכוונת (targeted biopsy); ביופסיה זו נשענת על עזרים טכנולוגיים דוגמת תמונה פונקציונלית באמצעות [[PET-CT]] או [[MRI]], או על מיפוי אלקטרופיזיולוגי של אזורים עם הפרעות קצב. כך הביופסיה אינה נלקחת באופן אקראי, אלא מהרקמה שזוהתה כבעלת דלקת פעילה.{{הערה|שם=Seidman}}

מיוקרדיטיס לימפוהיסטוציטית (Lymphohistiocytic Myocarditis ובקיצור LHM) היא צורה נדירה של דלקת שריר הלב,{{הערה|1=Shaw, Manish, et al. [https://www.j-pcs.org/article.asp?issn=2395-5414;year=2020;volume=6;issue=1;spage=84;epage=86;aulast=Shaw "Lymphohistiocytic myocarditis: A rare case with imaging and pathological finding."] Journal of the Practice of Cardiovascular Sciences 6.1 (2020): 84.‏}} המאופיינת על ידי נוכחות הן של לימפוציטים והן של [[מאקרופאג'ים]] (המכונים גם היסטוציטים, ומכאן המונח), ולעיתים גם של תאי ענק. סוג זה כונה גם "מיוקרדיטיס גרנולומטי" (granulomatous myocarditis), כהפניה לתערובת התאים המאפיינת [[גרנולומה|גרנולומות]]. האבחנה של מיוקרדיטיס לימפוהיסטוציטית תיעשה במקרים מעורפלים בהם המאפיינים הקליניים הם אינם חד משמעיים, למשל במקרים בהם יש מופעים היסטולוגיים שאינם אופייניים, רגישות יתר לתרופות או זיהום לא רגיל. {{הערה|שם=Seidman}}

==ביטוי קליני==

למחלה יש טווח גדול של ביטוי קליני. יכול להיות שהמחלה תהיה לא מורגשת ולא תגרום לסיבוכים, אבל יכול להיות גם שהמחלה תהיה קשה ותגרום למוות תוך כמה ימים. לעיתים קרובות דלקת שריר הלב עלולה לגרום למוות פתאומי.

התסמינים העיקריים שהחולים מדווחים עליהם הם [[קוצר נשימה]], חולשה כללית, [[פעמת]] ולפעמים [[כאב חזה|כאבים בחזה]]. חלק מהחולים סבלו מתסמינים הדומים לתסמיני שפעת בימים הקודמים לאבחנתם, שכוללים חום, שיעול, צמרמורות, כאבי מפרקים ושרירים.

{{קישור כללי|כותרת=דלקת קרום הלב מאתר "כאב" (עברית)|כתובת=http://www.pain.org.il/11/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AAדלקת-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9Dקרום-%D7%94%D7%9C%D7%91הלב/}}

[https://www.camoni.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1מיוקרדיטיס---%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AAדלקת-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8שריר-%D7%94%D7%9C%D7%91הלב מיוקרדטיס - דלקת שריר הלב] מאת דן אבן (עברית)