אשדוד ים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עדכון
←‏בתקופה הערבית והצלבנית: תעתוק ערבי מדוייק
שורה 13:
'''אַשְׁדּוֹד יָם''' הייתה [[עיר נמל]] לחוף [[הים התיכון]], שייסודה ב[[תקופת הברזל]]. שרידיה ממוקמים באתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] גדול בחוף הים הדרומי של [[אשדוד]] המודרנית. העיר מצויה כ-4 ק"מ מערבית ל[[תל אשדוד]], התל של '''אשדוד היבשתית''' (ב[[יוונית]]: אזוֹטוֹס מסוֹגיוֹס, ''Άζωτος Μεσόγειος'') - אחת מחמש ערי [[פלשתים]]. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.{{הערה|1=פטר פביאן - [[רשות העתיקות]] ויצחק גלעד, [[אוניברסיטת בן-גוריון]], [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=341&id=1158#as היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית], באתר רשות העתיקות}}
 
העדות הראשונה על אודות המקום היא מכתובתו של [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שביצר את היישוב במהלך [[המאה ה-8 לפנה"ס]] כדי שתשמש תחנת מסחר ונמל במחוז האשורי. מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] גדלה והייתה לעיר מסחר משגשגת עם נמל שנקראה בשם ההלניסטי '''אזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (ביוונית: ''Άζωτος παράλιος'', שפירושו "אשדוד-חוף"), ותועדה ב[[מפת מידבא]]. העיר המשיכה להתקיים ב[[התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]], בין [[המאה ה-8]] ל[[המאה ה-11]] - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים של מצודת אשדוד-ים, המכונה ב[[ערבית]] '''קָלעתקָלעה אל-מינָהמינָא''' (قلعة الميناء, שפירושו "מצודת הנמל").
 
שרידי העיר עודם קבורים תחת חולות החוף הדרומי של אשדוד. החל מ-2013 נמשכות באתר חפירות לסירוגין על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם.
שורה 33:
 
=== בתקופה הערבית והצלבנית ===
במהלך [[המאה ה-7]], עם [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], ובסמוך לתחילת דרכו של הכפר הערבי '''[[איסדוד|איסְדוּד]]''' שהתהווה במורדות תל אשדוד, נבנתה בסמוך לשרידי אשדוד-ים מצודה גדולה על ידי ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]]. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך [[מישור החוף הדרומי]] שנבנתה על ידי הערבים (כמו ב[[אשקלון]] וב[[יבנה-ים]]), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז [[רמלה]] ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות.{{הערה|1=ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2294 חורבת אשדוד-ים], חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013}} במהלך [[המאה ה-10]], בתקופת [[השושלת הפאטמית]], בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה '''קָלעתקָלעה אל-מינָהמינָא''' (בעברית: "מצודתמבצר הנמל"). ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-[[1033]] נפגעה המצודה מ[[רעידת אדמה]] שהכתה ברחבי הארץ. ב-[[1099]], עם סיום [[מסע הצלב הראשון]] והקמת [[ממלכת ירושלים]], בוצרה המצודה שוב ונקראה '''קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר/בֵּרוּאַרדי''' (בעברית: 'מבצר בֵּרוּאַר'), על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו {{אנג|hugh of ibelin|'אנ}} מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-[[1260]] וכיבוש ה[[ממלוכים]] את ארץ ישראל, שימשה לאורך השנים נוודים, ונשמרה עד היום.
 
== ממצאי החפירות ==