ויקיפדיה

אשדוד ים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏בתקופה הערבית והצלבנית: תעתוק ערבי מדוייק
דיוק תרגומים ותעתוקים
שורה 13:
'''אַשְׁדּוֹד יָם''' הייתה [[עיר נמל]] לחוף [[הים התיכון]], שייסודה ב[[תקופת הברזל]]. שרידיה ממוקמים באתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] גדול בחוף הים הדרומי של [[אשדוד]] המודרנית. העיר מצויה כ-4 ק"מ מערבית ל[[תל אשדוד]], התל של '''אשדוד היבשתית''' (ב[[יוונית]]: אזוֹטוֹס מסוֹגיוֹס, ''Άζωτος Μεσόγειος'') - אחת מחמש ערי [[פלשתים]]. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.{{הערה|1=פטר פביאן - [[רשות העתיקות]] ויצחק גלעד, [[אוניברסיטת בן-גוריון]], [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=341&id=1158#as היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית], באתר רשות העתיקות}}
 
העדות הראשונה על אודות המקום היא מכתובתו של [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שביצר את היישוב במהלך [[המאה ה-8 לפנה"ס]] כדי שתשמש תחנת מסחר ונמל במחוז האשורי. מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] גדלה והייתה לעיר מסחר משגשגת עם נמל שנקראה בשם ההלניסטי '''אזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (ביוונית: ''Άζωτος παράλιος'', שפירושו "אשדוד- שעל חוף"), ותועדה ב[[מפת מידבא]]. העיר המשיכה להתקיים ב[[התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]], בין [[המאה ה-8]] ל[[המאה ה-11]] - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים של מצודת אשדוד-ים, המכונה ב[[ערבית]] '''קָלעה אל-מינָא''' (قلعة الميناء, שפירושו "מצודתמבצר הנמל").
 
שרידי העיר עודם קבורים תחת חולות החוף הדרומי של אשדוד. החל מ-2013 נמשכות באתר חפירות לסירוגין על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם.
שורה 30:
 
=== בתקופה הביזנטית ===
מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] לא קיים תיעוד היסטורי כתוב בנוגע למתרחש באשדוד-ים, אף על פי שנמצאו באתר [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אחדים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], מהתקופה ההלניסטית ומ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], המעידים כי אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר נמל. באשדוד היבשתית, מנגד, ישנם תיעודים היסטוריים לאורך כל התקופה. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר משגשגת וכונתה בשם היווני '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: "אשדוד-חוף שעל החוף"), ככל הנראה עוד מהתקופה ההלניסטית. כך, גם שמה של אשדוד היבשתית - '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס'''. במהלך תקופה זו הייתה אשדוד-ים גדולה יותר מאשדוד היבשתית, שהחורבנות המרובים שלה הביאו ככל הנראה לדעיכה הדרגתית של חשיבותה,. אךעם זאת, אלושתיהן המשיכו להוותלהתקיים ישותכישות מנהלית אחת. תרשים של אשדוד-ים מובא ב[[מפת מידבא]], בה היא מופיעה כעיר נמל גדולה עם מזח, בתים ומבני ציבור רבים, בהם מזרקה וכנסיות. העיר אף יוצגה על ידי [[בישוף]] במועצת ירושלים של [[536]] {{אנג|Council of Jerusalem (536)|'אנ}} - הרקליון מאזוטוס.<ref>{{צ-ספר|שם=The Acts of the Council of Chalcedon, volumes 1-3|קישור=http://dx.doi.org/10.3828/978-0-85323-039-7|מו"ל=Liverpool University Press|שנת הוצאה=2005-12-31|מקום הוצאה=4 Cambridge Street, Liverpool, L69 7ZU|ISBN=978-0-85323-039-7|מחבר=Richard Price, Michael Gaddis}}</ref> שרידים מתקופה זו, כולל [[כנסייה]] מ[[המאה ה-6]], נמצאו כ-2 ק"מ מהאתר הנוכחי ונחפרו באופן חלקי.
 
=== בתקופה הערבית והצלבנית ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אשדוד_ים"