הבדלים בין גרסאות בדף "סרג'יו נטרא"

הוסרו 104 בתים ,  לפני חודש
מ
|תאריך פטירה=[[21 בפברואר]] [[2021]]
}}
'''סֶרג'יוּ נַטרָא''' ('''סֶרג'יוּ נַטרָה'''; ב[[לועזית]]: '''Sergiu Natra''';{{כ}} [[12 באפריל]] [[1924]] – [[21 בפברואר]] [[2021]]) היה [[מלחין]] [[ישראלי]]בינלאומי.
 
סרג'יו נטרא היה מלחין [[מוזיקה קלאסית]] בינלאומי בעל מוניטין רב שהתגוררומחשובי בישראלהמלחינים בעולם. יצירותיו לנבל מבוצעות לעיתים קרובות ברחבי העולם. תרומתו למוזיקה הקלאסית, לתרבותולתרבות הישראלית והעולמיתהעולמית, הייתה רבת-חשיבותגדולה מאוד.
 
== חייו ויצירתו ==
סרג'יו נטרא ('''נדלר - Nadler''') נולד בשנת 1924 בבוקרשט ברומניה למשפחה שמקורה בגרמניה אוסטריה ובצ'כיה ('''ליווא - Löwe, לוסטגרטן - Lustgarten)'''. בילדותו למד פסנתר ומוזיקה ובהלחנה החל לעסוק בגיל צעיר מאוד. הוא למד בקונסרבטוריון יהודי ללימודי אומנות ולאחר מכן באקדמיה למוזיקה של בוקרשט, ביו השאר [[תאוריית המוזיקה|תאוריה]], [[הלחנה|קומפוזיציה]] ו[[תזמורת|תיזמור]] עם לאון קלפר ו[[מוזיקה מודרנית]] עם מיכאל אנדריקו.
 
קטע לתזמורת "מארש וכוראל" משנת 1944 הקנה לו מעמד של מודרניסט ברומניהבתחום המוזיקה הקלאסית והעכשווית. [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] ביצעה את יצירתו זו בשנת 1947 בניצוח אדוארד לינדברג. על יצירה זו ועל ה"דיוורטימנטו בסגנון קלאסי" משנתשנכתבו 1943בגיל 19 קיבל את פרס להלחנה על שם [[ג'ורג'ה אנסקו|אנסקו]] בשנת 1945. לאחר מכן קיבל את הפרס הלאומי בהלחנה של מוזיקה קלאסית, על יצירות שכתב בגיל 25 ובניהן "הסימפונה אדמה ומים".
 
במהלך זוועות הנאצים שעימם שיתפו פעולה חלק מהרומנים, כמו גם לאחר מכן במהלך המשטר הקומוניסטי, המלחין ומשפחתו, שנחשבו כחלק מ"העילית ", סבלו מעבודות כפייה בשואה, ריצוי זמן בכלא והחרמת כל נכסיהם. חלק מיצירותיו של המלחין לא השתמרו או הושמדו על ידי הגרמנים או משתפי הפעולה הרומניםשלהם ברומניה.
 
היצירה "ארבע פואמות" לבריטון ותזמורת, הייתה האחרונה שבוצעה ברומניה לפני שעלה לישראל, שלוש שנים לאחר שהגיש בקשת הגירה לממשלת רומניה, תקופה שבה הוא ואשתו [[סוניה נטרא]], [[פסל (מקצוע)|פסלת]] ואומנית ידועה, סבלו מאיסור פרסום ומימוש כל פעילות מקצועית.
 
בשנת 1961 עלו לישראל סרג'יו נטרא ואשתו סוניה, התיישבו ברמת אביב. כעבור שנה ביצעה הפילהרמונית הישראלית, בניצוח [[סרג'יו קומיסיונה]] את ה"סימפוניה לכלי קשתאופקים", היצירהלתזמרת האחרונהלכלי שכתבקשת ברומניהסימפונית. יצירתו "מוזיקה לכינור ונבל" משנת 1960, בוצעה בביצוע בכורה על ידי ה[[כנר]]ת [[מרים פריד]] וה[[נבל]]נית ה[[צרפת]]ייה [[פרנסואז נטר]].
 
נטרא היה מלחין בעל אוריינטציה אירופית מובהקת ובעל סגנון כתיבה שהתאפיין בזרימה [[מלודיה|מלודית]], שפה פולימודאלית, מחשבה [[פוליפוניה|פוליפונית]] והתפתחות מדורגת ועשירה של חומר מוטיבי. הואבחלק השתמשמיצירותיו נעשה שימוש בטקסטים בלשון חדשה, על מקצביה ומצלוליה, ומקורות השראתו נשאבו בין השאר מן ההה[[פולקלור]] ההעולמי וה[[יהודי]].
 
יצירותיו מבוצעות ומשודרות בכל רחבי העולם, בין השאר, בישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אירלנד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, נורווגיה, שוודיה, צרפת, בלגיה, איטליה, ספרד, סווזילנד, צ'כיה, הונגריה, פולין, רוסיה, רומניה, סלובניה, יפן, טייוואן, אוסטרליה.
 
לצד ההלחנה עסק פרופסור נטרא בהוראת המוזיקה. בין השנים 1975 ו- 1985 כיהן כפרופסור אורח ב[[בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה|אקדמיה למוזיקה]] שליד [[אוניברסיטת תל אביב]] שם הירצה על מוזיקה של [[המאה ה-20]], הלחנה וניתוח צורות. במשך השנים העמיד נטרא דורות של תלמידים, ביניהם [[ליאור שמבדל]], [[רפי קדישזון]] (מלחין ומנצח), אראל פז, [[ראובן סרוסי]], דבורה רוטשטיין שראם, [[דרור אלימלך]] (מלחינים), [[יהונתן בריק]] (כנר), סלי פיקס, יו'גין אלקלעי, סיוון סילבר וגיל גרבורג (פסנתרנים), יוני פרחי (פסנתרן ומנצח).
 
נטרא נפטר בפברואר 2021 חודשיים לפני יום הולדתו ה-97, חודש לאחר מות רעייתו, סוניה. הותיר אחריו שני בנים.
<!-- ==יצירות עיקריות (רשימה חלקית)==
 
148

עריכות