הסכם לונדון (1840) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להצי העות'מאני
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
הסכם זה מתמצת הסכמים קודמים הנוגעים לאימפריה העות'מאנית ומלחמתה ב[[מצרים]] בראשות [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] ואשר היו יוזמת המעצמות האירופיות מחשש שמא התמוטטות האימפריה העות'מאנית תגרום לחוסר יציבות באירופה.
 
החתומות על ההסכם הבטיחו למוחמד עלי וליורשיו שלטון קבוע במצרים וב[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] [[עכו]] (מחוז עכו), בתנאי שאזורים אלה יוותרו חלק מן האימפריה העות'מאנית. תחומי "מחוז עכו" כפי שהובטח לו נרחבים מאוד, והם כוללים את רוב [[ארץ ישראל המערבית]]. ההסכם מפרט במדויק את תחומי השטח שהוצעו לו, והנה הםוהם (בתרגום חופשי): "מ[[ראש הנקרה]] יוצא קו לעבר שפך [[החצבני|נהר חצבאני]], משם לאורך החוף המערבי של [[הכנרת]], לאורך הגדה של [[נהר הירדן]], לאורך החוף המערבי של [[ים המלח]], משם לקצה הצפוני של מפרץ עקבה (=[[מפרץ אילת]]), ואז לאורך החוף המערבי של מפרץ עקבה והחוף המזרחי של [[מפרץ סואץ]], עד [[סואץ (עיר)|סואץ]]".
 
בתמורה היה על מוחמד עלי לסגת בתוך עשרה ימים משאר אזורי [[סוריה]] ולהשיבם לשלטונו של [[אבדילמג'יט הראשון]], כמו גם את ספינות [[הצי העות'מאני]] אשר ערקו לנמל [[אלכסנדריה]]. מוחמד עלי אף היה צריך להסיג באופן מיידי את כוחותיו מ[[חצי האי ערב]], מן הערים הקדושות לאסלאם, [[כרתים]], מחוז [[אדנה]] וכל שאר שטחי האימפריה העות'מאנית. מוחמד עלי היה צריך לכבד את ההתחייבויות שקיבלה בריטניה ב[[הסכם באלטה לימאן]] ובמיוחד את סעיף 6 המציין במפורש את מצרים.