בלשנות גנרטיבית – הבדלי גרסאות

חומסקי הניח את ההנחות הבאות, לחלקןולחלקן סיפק [[הוכחה|הוכחות]] [[לוגיקה|לוגיות]]:

#[[שפה טבעית]] כוללת אין-סוף משפטים (ההוכחה: על כללכל משפט בשפה, אפשר למצוא משפט מורכב יותר שנגזר ממנו, למשל: "דני אכל תפוח" >> "רינה אמרה שדני אכל תפוח" >> "יוסי אמר שרינה אמרה שדני אכל תפוח").

#הזמן הקצר שבו רוכש ילד רוכש את שפת אמו (ילדים בריאים בני 4 יכולים לשוחח כמעט כמו מבוגרים) מעיד על כך שהתשתית הלשונית היא '''מולדת'''. כלומר לפחות חלק מכללי השפה טבועים במוח מלידה.

מטרתו של הבלשן, לדעת חומסקי, היא לחשוף את כללי הדקדוק האוניברסלי בשיטתבשיטה של [[הנדסה הפוכה]] (Reverse engineering). יש להפיק מודל שמתאר את כללי השפה מתוך בחינה של משפטים דקדוקיים ולא-דקדוקיים וההבדליםוניתוח ביניהם ישההבדלים להפיק מודל שמתאר את כללי השפהביניהם, ודרכם לעצב את הכללים שלכללי הדקדוק האוניברסלי.

התאוריה הגנרטיבית הפכה למוכרת ומשפיעה גם בתחומים לא בלשניים, וחלק מהעקרונותמעקרונותיה המוקדמים שלה לגבי ניתוח מבני של שפה מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות המוקדמת של מדעי המחשב, בשנות ה-50 וה-60.

הגרסה המוקדמת ביותר של התאוריה הדקדוקית של חומסקי נקראה '''התאוריה הגנרטיבית-טרנספורמטיבית''' (גנרטיבי - יוצר; טרנספורמטיבי - משתנה/ או מתגלגל). על פי הגרסה הזאתזו, משפטים בשפה נוצרים בשני שלבים: תחילה מופעלים "כללי גזירה", -שהם כללים המכתיבים מבנה תחבירי בסיסי, המכונה גם "מבנה עומק", ואחר כך מופעלות "טרנספורמציות", -שהם כללים הקובעים את "מבנה השטח", שהוא צורתו הסופית של המשפט. כך, למשל, למשפטים פעילים וסבילים ("דני אכל את התפוח" לעומת: "התפוח נאכל על ידי דני") יש מבנה עומק זהה, אולםאך המשפט הסביל עובר טרנספורמציה שאינה חלה על המשפט הפעיל.