חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 276:
===סיוע אווירי בשעות הראשונות של הלחימה ב-6 באוקטובר===
* '''חוסר מוכנות של חיל האוויר עם פרוץ האש''' – לאחר שראש הממשלה מסרבת לאשר את המכה המקדימה על חילות האוויר וסוללות הנ"מ של מצרים וסוריה, נוצר מצב בו החימוש של מרבית מטוסי חיל האוויר אינו מתאים למשימת עצירת חיילות האוויר של האויב שעתידים לפלוש לתחום האווירי הישראלי בעוד מספר שעות. בני פלד מחליט בסביבות השעה 11:00 להחליף את החימוש של המטוסים (בעיקר של הפאנטומים) לחימוש המתאים ליירוט ובלימת כוחות. התהליך אמור היה לקחת 4 שעות (עד 15:00) והמלחמה הייתה אמורה להתחיל ב-18:00. בפועל המלחמה פרצה בשעה 14:00 כאשר מרבית מטוסי החיל היו בתהליכי החלפת החימוש. דבר זה גרם לכך שחיל האוויר לא היה מוכן לבלום וליירט את מטוסי האויב בשעת ה"ש", וכך קרה שמטוסי הקרב של מצרים וסוריה פרט למקרים בודדים, לא נתקלו בהתנגדות רבה בדרך ליעדיהם והצליחו להשלים משימות לא מועטות לפני שהרגישו את השמיים נסגרים על ידי חיל האוויר הישראלי.
* '''הריחוק של זירות הלחימה''' - מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-14:00 בצהריים לא השאירה מרחב רב לתמרון
* '''הכוחות האוויריים בסיני''' - מטוסי חיל האוויר שחנו בבסיסי חיל האוויר בסיני היו מעטים, אך עם זאת תרמו למורל צה"ל ולכישלון חלקי של ההתקפה המצרית בסיני. ב[[קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים]] הופלו 7 מטוסי מיג על ידי שני פנטומים. במרדף של פנטומים ומטוסי נשר (מיראז') באזור אבו רודס לסיכול [[מתקפת הקומנדו המצרי בסיני]], שנערכה במסוקי [[מי-8]], הופלו על ידי חיל האוויר כ-20 מסוקים על 750 יושביהם.
* '''סוללות הנ"מ ברמת הגולן ובגבול הצפון''' – דקות מספר לפני תחילת ההרעשה הסורית ברמת הגולן, זיהה בקר [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|ביחידת הבקרה הצפונית]] כי 8 מטוסים סוריים חודרים למרחב האווירי של ישראל בדרכם לישראל. המטוסים הסוריים הגיחו מצפון מגבול לבנון וסוללת הוק שישבה על הגבול קיבלה אישור ירי מהבקר שיגרה שני טילים. מטוס אחד נפל,
===
איום טילי הנ"מ הסובייטים היווה בעיה קשה. חיל האוויר הכין תוכניות מגירה לפגיעה בסוללות הטילים המצריות (“[[מבצע תגר|תגר]]") והסוריות ("[[דוגמן 5]]"). לפי תוכניות אלו, ייצא חיל האוויר במטסים גדולים לאחת החזיתות ולאחר השמדת כל סוללות הטילים, יעבור לחזית האחרת. בפועל, ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים יצרה מספר בעיות:▼
▲חיל האוויר הכין תוכניות מגירה לפגיעה בסוללות הטילים המצריות (“[[מבצע תגר|תגר]]") והסוריות ("[[דוגמן 5]]"). לפי תוכניות אלו, ייצא חיל האוויר במטסים גדולים לאחת החזיתות ולאחר השמדת כל סוללות הטילים, יעבור לחזית האחרת. בפועל, ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים יצרה מספר בעיות:
# השחיקה המהירה של כוחות הקרקע בשל עוצמת המתקפות בחזיתות, אילצה את החיל לפנות לתקיפת כוחות לפני תקיפת הטילים.
שורה 289 ⟵ 287:
# גיחות צילום לא נערכו סמוך ליציאה לתקיפת הטילים, אלא רק יומיים קודם לכן.
במטכ"ל הוחלט בלילה שבין שבת לראשון כי תוכנית המתקפה הראשונה תהיה כנגד מערך הנ"מ המצרי במסגרת [[מבצע תגר]]. יציאת המטס הראשון לכיוון מצרים הייתה בשעה 6:30 בבוקר, אולם
מבצע [[דוגמן 5]] נועד להשמיד את סוללות הטילים הסוריות, כדי לאפשר לחיל האוויר לסייע לחילות היבשה בבלימת הצבא הסורי ברמת הגולן. מרגע ביטול "תגר" היו רק מספר שעות לצוותי הקרקע לחמש ולתדלק מחדש את המטוסים כדי שעוד לפני הצהריים יהיו המטוסים מוכנים לבצע את דוגמן. כפי שצוין לא נערכו גיחות צילום ברמת הגולן מה-5 לחודש ולא
▲במטכ"ל הוחלט בלילה שבין שבת לראשון כי תוכנית המתקפה הראשונה תהיה כנגד מערך הנ"מ המצרי במסגרת [[מבצע תגר]]. יציאת המטס הראשון לכיוון מצרים הייתה בשעה 6:30 בבוקר, אולם כבר בדרך של המטוסים למצרים הבינו במטכ"ל כי המצב בחזית הסורית קשה הרבה יותר ויש להעביר את הכוח האווירי לצפון. דיין, שר הביטחון, היה זה שהוביל את המערכה של נטישת החזית המצרית לטובת החזית הצפונית. בני פלד סיפר כי דיין אמר כי זהו "חורבן הבית השלישי", לאחר שביקר בחזית הצפונית וביקש עקב כך כמה שיותר סיוע אווירי לצפון.
▲כפי שצוין לא נערכו גיחות צילום ברמת הגולן מה-5 לחודש ולא הייתה אינדיקציה עכשווית על מיקומן של סוללות טילי הנ"מ. חלק מהסוללות הסוריות היו נייחות, אך תותחי הנ"מ שליוו את כוחות הקרקע וסוללות ה[[SA-6]] היו ניידים ואלו זזו מהמקומות שהיו בהם יומיים קודם (למרות שזזו רק בין 6 ל-7 באוקטובר, כך שהיה צריך לצלם ביום ראשון בבוקר כדי לזהות את התזוזה).
מטוסי החיל המריאו למטס הראשון לאחר עיון חפוז בפקודת המבצע ומפות הניווט וללא תצ"אות מעודכנות. בדרך אל היעד הופלו שני פנטומים וארבעה הופלו בדרך חזרה. לעומת זאת הושמדה רק סוללה אחת מתוך 25 סוללות ועוד אחת נפגעה. שני אנשי [[צוות אוויר]] נהרגו (קיבלו את [[עיטור המופת]] על פעולתם) ו-9 נפלו בשבי הסורי.
כישלונו החמור של מבצע דוגמן גרם לכך שחיל האוויר לא יצא למתקפה כוללת על מערכי הנ"מ הערביים עד לתום המלחמה, ורק כרסם את הנ"מ שבקצות ה[[אמ"ט]].
למרות כישלון "דוגמן" וביטול "תגר", המשיך חיל האוויר באופן שיטתי לפגוע במערכי הנ"מ של מצרים וסוריה עד לסוף המלחמה. היו תקיפות בחלק הצפוני של התעלה באזור [[פורט סעיד]], באזור [[קנטרה]], במובלעת הסורית, באזור הצליחה הישראלית ועוד. בסך הכל לאורך כל המלחמה הושמדו על ידי חיל האוויר 52 סוללות נ"מ בשתי החזיתות ועוד 12 על ידי כוחות הקרקע המתקדמים. בסך הכל אבדו 17 ממטוסי חיל האוויר במלחמה נגד הנ"מ, מתוכם 6 במבצע "דוגמן" ו-6 במבצע "[[מבצע מפצח 22|מפצח 22]]" לתקיפת סוללות הטילים בגזרת קנטרה ב-18 באוקטובר.
| |||