מרלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 15:
גרסה לאגדה זו נשתמרה בכתב-יד בן המאה החמש-עשרה, בסיפור הנקרא "Lailoken and Kentigern". על פי ההתרחשויות בסיפור זה, קנטיגרן הקדוש פוגש בחורבה נטושה מטורף שעיר ועירום המכונה ליילוקן, אם כי יש הקוראים לו מרלינום או מרלין, המכריז שכ[[עונש]] על חטאיו, נגזר עליו לנדוד בחברתן של [[מפלצת|מפלצות]]. הוא מוסיף שהוא היה לסיבת מותם של כל אותם אנשים שנהרגו בקרב שנערך "במישור שבין לידל וקרוואנוק." לאחר שסיים לגולל את סיפורו, המטורף קופץ ממקומו ונמלט מנוכחות הקדוש בחזרה אל השממה. הוא מופיע שוב מספר פעמים בסיפור עד שלבסוף הוא מופיע ומבקש מהקדוש [[לחם קודש]], ומתנבא שהוא עומד לחוות [[מוות]] משולש. לאחר היסוס מה, הקדוש נענה לבקשת המטורף, ובמשך היום הוא אכן נתפס בידי [[רועה צאן|רועי-הצאן]] של ה[[מלך]] מלדרד, המכים אותו באלות, ולבסוף משליכים אותו אל [[נהר]] הטוויד, שם גופתו משתפדת על מוט, ובכך מתגשמת [[נבואה|נבואת]] המטורף.
 
ע"פ ההיסטוריון והחוקר ג'ון מתיוס, ששימש יועץ היסטורי לסרט "מרלין" בכיכובו של קלייב אוון , מדובר בלוחם ומלך בצפון אנגליה, מנהיגם של הפיקטים. מנהיג לוחמני שלחם בקרב ההיסטורי של ארדריד ב-573, קרב עקוב מדם בין ילידי גוגלד השייכים "לדרום הישן" לבין הפולשים האיריים. לדבריו "על-פי המקורות, מלך או נסיך ששמו מירדין לקח חלק בקרב וראה חלק מבני משפחתו מתים בקרב הזה, והדבר עירער את נפשו, לכן לאחר מכן הלך לגור לבדו ביער קאלידון בגבול הסקוטי" אגב בסרטו של קלייב אוון, מופיע גרסה מעוררת מחלוקת לפיה שורשיו של מרלין היו רומים.
 
בספרות ה[[ויילס|וולשית]] ישנן דוגמאות רבות לספרות נבואית, החוזה את הניצחון הצבאי של כל העמים הקלטיים בבריטניה הגדולה שייאחדו שורות ויגרשו את האנגלים - ומאוחר יותר את ה[[נורמנדיה|נורמנים]] - בחזרה אל הים. חלק מיצירות אלה הוכרזו כנבואותיו של מירדין; אחרות לא, כמו למשל ה-"Armes Prydein". מרלין פראי ומתנבא זה הופיע גם אצל [[ג'פרי ממונמות']] ב-"ויטה מרליני" הנראית כעיבוד קל של מספר שירים על מירדין.