יצחק חיותמן – הבדלי גרסאות

לפי סיפורו של נכדו, ה[[אדריכל]] יצחק חיות-מן, יצא חיותמן באותה תקופה לכיוון [[עבר הירדן המזרחי]] והתכוון להגיע עד [[מכה]], בתקווה למצוא שם את [[עשרת השבטים האבודים]] ולהעלותם לארץ ישראל; באזור [[חג'אז]] שכנעו אותו [[בדואים]] מקומיים כי ייסוב על עקביו.{{הערה|1=[http://www.thehope.org/hebrew/isratribes.htm מערכת שבטי ישראל חדשה] מתוך גיליון אפריל 98 של הירחון "חיים אחרים"}}

 

 

 

לאחר כישלונו לקבל עבודה מסודרת בראשון לציון, עבר חיותמן ל[[רחובות]], והיה מבין מארגני "[[אגודת העשרות]]" ("אגודת אחים"), שנוסדה ב-[[1891]] במתכונת [[אגודת סתרים]] בהשראת אגודת "[[בני משה (ארגון סתרים)|בני משה]]". לאגודה היו שתי מטרות: האחת – אחווה בין החברים, שהתבטאה בעזרה הדדית, בקיום [[מטבח]] ו[[מכבסה]] משותפים ובקופה משותפת; והשנייה – הגנה, שמירה וארגון צבאי ב"עשרות", כלומר במסגרות של עשרה פועלים כל אחת לשם הגנה עצמית. בהתארגנות זו שימש חיותמן "שר חמישים". האגודה התכוונה להתיישב בוואדי חנין ([[נס ציונה]]), אך התפוררה כעבור שנה. עם חברי האגודה נמנו בנוסף לחיותמן גם נח שפירא ('ברנש'), אפרים חרל"פ, [[ישראל בלקינד]] ו[[מיכאל הלפרן]].{{הערה|[http://tnuathaavoda.info/histadrut/home/14/1179256839.html התאגדויות פועלים לפני הקמת ההסתדרות], באתר [[תנועת העבודה הישראלית]]}} לאחר מכן עבר חיותמן ל[[חדרה]] ולקה ב[[מלריה|קדחת]]. לפי עצת הרופא [[הלל יפה]] הסכים לעזוב את חדרה ולעבור ל[[זכרון יעקב]].