נקודת שקילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שיטות לקביעת הנקודה האקוויוולנטית: שינוי המילה הידרוקסי להידרוקסיל שהוא השם לצורון oh-
מ שוחזר מעריכות של 192.114.91.213 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 11:
 
*[[מד pH]]: זהו [[נגד משתנה]] שמשתמש באלקטרודה הרגישה ל[[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] ה[[הידרוניום]] בתמיסה. זו דוגמה ל[[אלקטרודת יונים בררנית]]. שיטה זו מאפשרת למדוד את ערך הגבה לכל אורך הטיטור. בנקודת השקילות יהיה שינוי חד בדרגת ה-pH. זוהי שיטה יותר מדויקת מאשר אינדיקטור.
* מוליכות: ה[[מוליכות חשמלית|מוליכות החשמלית]] של תמיסה תלויה ב[[יון|יונים]] הנמצאים בה. במהלך טיטרציות רבות, המוליכות משתנה בצורה ניכרת. (לדוגמה, במהלך טיטרצית חומצה בסיס יוני ה[[הידרוניום]] וה[[הידרוקסיל|הידרוקסי]]<nowiki/>ל מגיבים ליצירת [[מים]]. בעקבות כך, משתנה המוליכות של התמיסה.) המוליכות הכוללת של התמיסה מושפעת על ידי יונים נוספים הקיימים בתמיסה. לא כל היונים משפיעים בצורה שווה על המוליכות. ההשפעה על המוליכות משתנה בהתאם ל[[ניידות חשמלית|ניידות החשמלית]] של כל יון ולריכוז של היונים ([[כוח יוני]]). לכן, ניבוי השינוי במוליכות קשה יותר ממדידת המוליכות.
*שינוי צבע: בתגובות מסוימות, התמיסה משנה את צבעה ללא צורך באינדיקטור.
*[[ספקטרוסקופיה]]: ניתן להשתמש בספקטרוסקופיה על מנת למדוד את כמות האור הנקלטת על ידי התמיסה כל עוד ה[[ספקטרום]] של הטיטרנט או האנליט ידועים.