ויקיפדיה

יניב שפירא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:אוצרים שימוש בCat-a-lot
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1\2\3ודאות, \1 ב\2, היסטורי\1, תל אביב, ,, "\2", ניו ג'רזי, הייתה
שורה 2:
יניב שפירא (נ' 1967), הוא אוצר אמנות ישראלי ומנהל המשכן לאמנות בעין חרוד.
== ביוגרפיה ==
נולד וגדל בקיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]] בעמק יזרעאל. אביו הוא [[אברהם שפירא (פצ'י)|פרופ' אברהם (פצ'י) שפירא]], מרצה להיסטוריה של עם ישראל ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, עורך כתב העת "[[שדמות|"שדמות"]]" מעורכי הקובץ "[[שיח לוחמים|"שיח לוחמים"]]". אימו היא איריס שפירא, מורה ומטפלת באמנות (בפנסיה). בצבא שירת בגדוד 50, נח"ל מוצנח.
 
בשנים 1991-1993 שהה שפירא באמסטרדם, שם פגש את האמן העכשווי רולנד ואן דר ברכה (נ. 1943 [https://www.moma.org/artists/6069 Roland van der Berghe]) ושימש כאסיסטנט שלו בהולנד, בלגיה וגרמניה, וכן ליווה אותו במסעו בישראל. מהלכיו האמנותיים של ואן דר ברכה השפיעו על תפיסת האמנות של שפירא. בשנת 1995 הצטרף לצוות ה[[המשכן לאמנות על שם חיים אתר|משכן לאמנות בעין חרוד]] כעוזר לאוצרת ומנהלת המשכן לשעבר ד"ר [[גליה בר אור]], וכן לצוות השימור. השתלם ב[[רסטורציה (אמנות)|רסטורציה]] אצל האדריכל והמשמר [https://museumeinharod.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA יון ננו], שתכנן במשכן את אגף ספריית מאיר אגסי, קפה ביקלס ואת האודיטוריום ע"ש [[מירון סימה]]. באותן שנים שימש גם כמתקין ותולה תערוכות. בין השנים 2004 ל 2009 ניהל שפירא את [[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית|גלריית הקיבוץ ב]]<nowiki/>תל אביב ושימש בה אוצר ראשי. בשנת 2016 התמנה מנהל אוצר ראשי של המשכן לאמנות בעין חרוד.
שורה 9:
 
== פעילות אוצרותית ==
פעילותו האוצרותית של שפירא החלה בתערוכה '''בין אמנות היצירה ליצירת אמנות''' (1998), שהייתה פרויקט מתמשך משותף של אמני קיבוץ והכילה תערוכות רשימות ומפגשים ולוותה בטקסטים שפורסמו בעלון הקיבוץ. התערוכה התקיימה בקיבוצו, [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]], ואופיינה כפעילות אוצרותית אינטגרטיבית ומולטי-דיסציפלינארית המפגישה תהליך, תוצר, פעולה ותצוגה. בשנת 2003 אצר את התערוכה '''מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי''' שעסקה במכלול יצירתו האנציקלופדי של האמן, סופר, משורר ומבקר אמנות, מ[[מאיר אגסי|איר אגסי.]] העיסוק בעיזבונו של אגסי, שהועבר לאחר מותו למשכן לאמנות בעין חרוד, זימן התבוננות בעולמו הפנימי המורכב של האמן, והרהור על מוזאון כמרחב קונקרטי ומטפורי. המסמך הארכיוני נתפש בתערוכה לא כעדות ל"מה שהיה" ול"אמת", אלא כמפגש עם אי וודאותודאות, מרחבים פנימיים, נפש רוח ומוח.<ref>גליה בר אור (2004) '''נמל באוויר: על מוזיאון מאיר אגסי''', בתוך <u>מוזאון מאיר אגסי: חלל מנטלי מטפורי ממשי</u>, אוניברסיטת ת"א, הגלריה לאמנות ע"ש שרייבר, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד</ref>         
 
עם כניסתו לתפקיד האוצר הראשי של גלריית הקיבוץ בתל אביב, בשנת 2004, נדרש להתמודד עם תפקידה הקהילתי ומשמעותה של גלריה קיבוצית לא מסחרית במרכז העיר.<ref>קרני עם עד, '''אוצר ונפרד,''' <u>Mynet</u>, שבעה עשר באוגוסט 2009</ref> וכן החל שפירא במהלך של כינון הגלריה התל אביבית כגלריית אם, כלומר, גלריה שתהווה מרכז משותף לכל הגלריות הפועלות בקיבוצים ותפעל לקשור ביניהן כך שיתפקדו כרשת הנותנת ביטוי למהלך אמנותי תרבותי מתמשך. המיזם שיתף בשיאו 30 גלריות קיבוציות מהצפון ועד הדרום, ייצר פלטפורמה של עבודה משותפת, איגד את הגלריות באתר במרשתת, יצר אינדקס תערכות ואפשר חשיפה משמעותית של אמני הקיבוץ ושל הגלריות הקיבוציות. במסגרת זו אצר שפירא (בשיתוף עם [[זיוה ילין]] ו[[דרורה דקל]]) שני פרויקטים משותפים לכל 30 הגלריות: '''נלבישך שלמת בטון ומלט''' (2008) ו'''מדרש קיבוץ''' (2009). פרויקטים אלה הציגו את מכלול פעילות הגלריות הקיבוציות כאלטרנטיבה לגלריות מסחריות והציעו להתבונן מחודש על הקיבוץ ועל מקומם של אמני הקיבוץ בשיח האמנות הכללי. בכל אחד מהפרויקטים הללו פעלו הגלריות באופן עצמאי אך עשו זאת מתוך תגובה לנושא המשותף.<ref>חגית פלג רותם, '''בלדה לעוזב קיבוץ,''' <u>גלובס,</u> חמישה באוגוסט 2008, עמ'18.</ref>                                                                                        
 
עם כניסתו לתפקיד מנהל המשכן לאמנות בעין חרוד בשנת 2016, החל שפירא לבחון את המוזיאון עצמו, את שלבי הקמתו ואת אוספיו כמעצבי היסטוריה וזהות לאומית וחברתית,<ref>יובל סער, '''מעבר לזמן ולמקום:80 למשכן לאמנות בעין חרוד''', <u>מגזין פורטפוליו</u>, שני בספטמבר, 2018</ref> וזאת בהמשך לכיווני המחקר שפיתחה ד"ר גליה בר אור בשנות ניהולה הארוכות (2015-1985). בפעילותו עד כה הוא חוקר את מבנה המוזיאון,<ref>{{צ-ספר|מחבר=פרחיה בהר דוד, שפירא יניב|שם=סוד האור, אדריכלות האור במשכן לאמנות|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=משכן לאמנות עין חרוד|שנת הוצאה=2020}}</ref> את האופנים שבהם הוא מחזיק זיכרון<ref>יניב שפירא '''פרויקט אופוריה''', אשכול תערוכות לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, קטלוג דיגיטלי, 2017.</ref> ואת משמעותו כנכס תרבותי מעורר השראה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יניב שפירא (עורך)|שם=14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=משכן לאמנות עין חרוד|שנת הוצאה=2019}}</ref> עם השנים הפך העיסוק בזיקות בין-דוריות, ובהסטוריהובהיסטוריה של האמנות הישראלית למוטו אוצרותי מאפיין.<ref>סמדר שפי, '''אופק חדש לאופקים חדשים''', <u>בלוג החלון</u>, 22 למרץבמרץ 2016.</ref><ref>גדעון עפרת, '''המסע לעין חרוד,''' <u>המחסן של גדעון עפרת</u>, 24 נובמבר 2019</ref> כמו כן הוא פועל להידוק המחויבות לחקר הקהילה שכוננה את המשכן ולשיקוף תרבותי שלה. במסגרת תפקידו אצר יניב שפירא את התערוכה '''אופק חדש לאופקים חדשים''' (2016) במשותף עם פרופ' גילה בלס [[דליה דנון|ודליה דנון]]. התערוכה זימנה למבקרים מפגש מחודש עם אמני קבוצת [[אופקים חדשים]], עם התפתחות הקבוצה ועם התפתחותו האישית של כל אחד ממשתתפיה. פרק אחד של התערוכה בחן זיקות בין אמני אופקים חדשים לבין אמנים עכשוויים שהגיבו אל האבות המייסדים באופנים שונים של ציטוט, מחווה או מרידה.<ref>משכן לאמנות, עין חרוד, '''אופק חדש לאופקים חדשים''', קובץ סרטים/ קטלוג יום עיון, 2016</ref> במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים אצר שפירא ולצידו מיקאלה זיס, אלעד ירון, דנה אריאלי הורביץ וטל גלפר כאוצרים שותפים את '''פרויקט אופוריה''' (2017). התערוכה הציפה שאלות על החברה הישראלית חמישים שנה אחרי המלחמה ועל תפקידם של יצירת האמנות ושל המוזאון במציאות החברתית הישראלית. הפרויקט הורכב מחמש תערוכות שהוצגו בחלל המוזאון והציעו מגוון קולות של אמנים בני דורות שונים המשתמשים בטכניקות שונות: סדנת הדפס פעילה (גיא ברילר), תערוכת צילום (ג'יל קארון), מיצב משוחזר (שוקה גלוטמן) ותערוכה הסטוריתהיסטורית. שפירא אצר את אחד הפרויקטים '''50 שנה, אותה המנגינה''' של האמן דני לביא. הפרויקט כלל את ההקלטות של השיחות המקוריות של "שיח לוחמים", ספר שהתפרסם אחרי מלחמת ששת הימים ושאביו של יניב שפירא, אברהם שפירא, היה מיוזמיו ועורכיו.
 
בשנת 2018, במלאת 80 שנה למשכן לאמנות בעין חרוד יזם ואצר יניב שפירא טרילוגיית תערוכות שמטרתה היתההייתה לבחון את תולדות המשכן לאמנות בעין חרוד, את פעילותו ואת אוספיו מנקודת מבט עכשווית. הטרילוגיה לוותה בימי עיון ואירועים נוספים בניסיון לשרטט דיוקן עדכני של המוזיאון. התערוכה הראשונה בטרילוגיה, '''אוצרות המשכן לאמנות''' (2018) הציגה את אוספי האמנות והיודאיקה של המשכן לאמנות בשני חלקים: אחד שהוקדש לאוסף העבודות של אמנים יהודיים שפעלו באירופה עד אמצע שנות ה-30 של המאה העשרים ולפריטי יודאיקה מאותה תקופה. מרבית הפריטים נאספו על ידי האמן ומקים המשכן, [[חיים אתר]], במסעותיו באירופה בין שתי מלחמות עולם. החלק השני עסק באמנות ארצישראלית וישראלית ששיקפה את הנושאים והתערוכות שהוצגו במשכן במהלך השנים. התערוכה השנייה בטרילוגיה, '''14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן''' (2018), נאצרה בשיתוף עם טל גלפר ובמסגרתה הוזמנו 14 אמנים להגיב למוזאון. התערוכה האחרונה בטרילוגיה, '''נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית''' (2019) נאצרה בשיתוף עם סוריה סדיקובה מ[[מוזיאון פושקין]] במוסקבה ועם [[בת שבע גולדמן אידה]]. הוצגו בה 18 עבודות של [[חיים סוטין|סוטין]] והוקדש מקום מיוחד לציורים של חיים אתר<ref>יניב שפירא, '''חיים אתר: ציורי הבשר,''' קונטרס, משכן לאמנות, עין חרוד, 2020</ref>, שהושפע ממנו. פרק שלם בתערוכה עסק בהשפעתו של סוטין על האמנות הישראלית והוא כלל 43 עבודות של אמנים ישראלים המשתייכים לשלושה דורות.<ref>יניב שפירא (עורך), '''נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית''', משכן לאמנות, עין חרוד, 2020.</ref>
 
== תערוכות ופרויקטים ==
{{טורים|תוכן=
* 2002 – משכן לאמנות, עין חרוד ופורום המוזיאונים לאמנות''', לאוניד בלקלב: פני האור''' (בשיתוף עם גליה בר אור), קטלוג עברי/אנגלי, 106 עמ'.
* 2003 – הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל- אביב; משכן לאמנות, עין חרוד, '''מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי מטאפורי ממשי''', קטלוג עברי/אנגלי, 64 עמ'.
* 2004 – גלריה ברוורמן, תל- אביב''', פגישת מחזור''': '''ורד נחמני, דוד עדיקא, אורי גרשוני, עדנה אוחנה, גל קינן, יואב מילר, יוחאי אברהמי, קארין אליהו, יעל ברתנא'''.
* 2005 – משכן לאמנות, עין חרוד, '''פנחס צינוביץ: ציור בורא''', קטלוג עברי/אנגלי, 130 עמ'.
* 2005 – משכן לאמנות, עין חרוד, '''נגה לינצ'בסקי: עפעוף''', קטלוג עברי/אנגלי, 12 עמ'.
שורה 33:
* 2009 – משכן לאמנות, עין חרוד''', יובל דניאלי: דרכי זיכרון''', קטלוג עברי/אנגלי, 160 עמ'.
* 2009 – משכן לאמנות, עין חרוד''', רונית שני: שדרות מוריה 23''', קטלוג עברי/אנגלי, 64 עמ'.
* 2009 – בית האמנים, תל- אביב, '''נועם עומר: קופי נפש''', קטלוג עברי/אנגלי, 24 עמ'.
* 2009 – מוזיאון תל- אביב לאמנות, '''אלימה: בין מסגרת לחלון,''' קטלוג עברי/אנגלי, 236 עמ'.
* 2010 – מוזיאון חיפה לאמנות, '''מוזיאון מאיר אגסי: אוספים, עבודות, מזכרות''', דפדפת.
* 2010 – מוזיאון תל- אביב לאמנות, '''ידיד רובין: צבע חרוש''' (במשותף עם גליה בר אור), קטלוג עברי/אנגלי, 268 עמ'.
* 2011 – משכן לאמנות, עין חרוד, '''עידית לבבי גבאי: שעת ההתבהרות''', קטלוג עברי/אנגלי, 162 עמ'.
* 2011 – מרכז לאמנות קולבנבורג, בילרבק, גרמניה, '''נעם עומר: עולם הולך ונעלם''', קטלוג עברי/גרמני 112 עמ'.
שורה 43:
* 2012 – גלריית הקיבוץ, תל אביב, '''אלימה וחברים''', קטלוג עברי/אנגלי, 58 עמ'.
* 2012 – גלריה רוטשילד אמנות, תל אביב, '''הדר גד: ארבעה נכנסו לפרדס''', טקסט נלווה.
* 2012 – 'מכה' – מרכז לאמנויות המזרח התיכון, ניו ג'רסירזי, '''דוד וקשטיין: שיחות''', טקסט נלווה.
* 2013 – מוזיאון לאמנות גואנדונג, גואגנז'ו, סין, '''אלימה: הציורים השחורים''', טקסט נלווה.
* 2014 – מכון לאמנות רדטורי, גואגנז'ו, סין, '''אהרון גלוסקא: נופים מדומיינים''', טקסט נלווה.
שורה 68:
{{טורים|תוכן=
* 2002 – "אור פניו, הדיוקנאות העצמאים של ליאוניד בלקלב", '''לאוניד בלקלב, פני האור''', משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 19–29, עברית/אנגלית.
* 2003 – "מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי," '''מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי'''<u>,</u> הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל- אביב; משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 6–47 , עברית/אנגלית.
* 2005 – "פנחס צינוביץ: ציור בורא," '''פנחס צינוביץ: ציור בורא''', משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 15–32, עברית/אנגלית.
* 2005 – "הביוגרפיות האבודות של מאיר אגסי," '''המדרשה''' 8, כתב העת של בית הספר לאמנות  מכללת בית ברל, עמ' 177- 187.
שורה 75:
* 2008 – "בריאת העולם," '''נועם עומר, העולם''', גלריית הקיבוץ, תל אביב, עמ' 3–6, עברית/אנגלית.
* 2009 – "פיסול בין אדם לעולם," '''ברני פינק, זרעים קוסמיים''', המוזיאון הפתוח, גן התעשייה  עמר, עמ' 17- 36, עברית/אנגלית.
* 2009 – "בין מסגרת לחלון''','''" '''אלימה: בין מסגרת לחלון''', מוזיאון תל- אביב לאמנות, עמ' 13–49, עברית/אנגלית.  
* 2010 – "הטבע של ידיד," '''ידיד רובין: צבע חרוש''', מוזיאון תל- אביב לאמנות, עמ' 95–102, עברית/אנגלית.
* 2010 – "גלריית אם," '''קו נטוי''', מס' 10, המכללה האקדמית לחינוך, אורנים, 121-119.
* 2011 – "שאלות ותשובות," '''עידית לבבי גבאי: שעת ההתבהרות''', משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 13–29.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יניב_שפירא"