משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 20:
הפריפריה החברתית הוגדרה על ידי ממשלת ישראל בהחלטות ממשלה 631 מנובמבר 2015, 1453 ממאי 2016 ו-4811 מינואר 2020.
בהתאם לכך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל פועל לא רק לחיזוק ישובים בנגב ובגליל כפי שעשה מאז היווסדו, אלא גם לחיזוק רשויות ולשכונות אשר מוגדרות כ״פריפריה חברתית״ והוכרו על ידי ממשלת ישראל במסגרת "שיקום שכונות" על פי החלטת ממשלה בשנת 1977. וזאת, מתוך מטרה לחזק את החוסן החברתי בפריפריה החברתית, להגדיל את הצמיחה הכלכלית, להביא לצמצום פערים ולשפר את איכות החיים ביישובים אלו.
כיום, רשויות מקומיות המדורגות באשכולות 1-4 ואינן משתייכות לפריפריה הגאוגרפית נגב או גליל, נכללות בהגדרת פריפריה חברתית. הגדרה זו חלה גם על ישובים ועל שכונות ורחובות בדירוג 1-4 הנמצאים ברשויות מקומיות אשר דירוגן גבוה מ-4 על פי נתוני הלמ״ס.
הפריפריה החברתית בישראל מונה 16 ערים, 19 מועצות מקומיות בנוסף 75 ישובים המומקמים ב- 19 מועצות איזוריות. וכן, ישנן שכונות ורחובות מסויימים, הנקראים ״איזורים סטטיסטיים״ ומוכרים כפריפריה חברתית, ב- 21 רשויות מקומיות [https://negev-galil.gov.il/about/periferya/]. סך הכל מתגוררים באזורים אלה כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל. הגדרת רשויות, ישובים ושכונות כפריפריה החברתית בישראל נקבעת אך ורק לפי דירוג המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מבוסס על ארבע קטגוריות של משתנים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה ורמת חיים.
| |||