מגילת פירנצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
שייכת ל[[סוגה|סוגת]] מגילות מאוירות של מקומות קדושים - 130 בקירוב, ממצא חריג ומבשר, שמקורה במזרח, במצרים ובארץ. יחודה האומנותי בהיותה מערכת שלמה של איורים עצמאיים - שפה צורנית המחליפה טקסט, תחת איורים שהם [[אילוסטרציה]] לכיתוב המאפיינים [https://he.wikipedia.org/wiki/קטגוריה:כתבי_יד_עבריים_מאוירים כתבי יד עבריים מאוירים] מ[[ימי הביניים]].
 
המגילה מאששת מסורות לוטות בערפל. לדוגמא, היה ידוע כי ליהודים הייתה [[חזקה]] ב[[קבר הנביא שמואל]]. ציור ה[[היכל]] עם [[ספר תורה]] והמחיצה ל[[עזרת נשים]] במקום, המופיע במגילה, המתוארכת לראשית המאה ה-14, באופן אינפורמטיבי וריאלי, מוכיח חזקה יהודית במקום קודם למאה ה-15. דוגמא נוספת נוגעת ל[[מיתוסים גליליים|מיתוס גלילי]]{{ביאור|ידוע מחקרו של [[אלחנן ריינר]] בנושא [https://www.academia.edu/27874030/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%94_%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C קריאה מיתית של המקראות על ידי יהודי הגליל] - הנכחת ההווייה המקראית בסביבתם הפיזית}} קדום המשתקף במערך המגילה ואיוריה, שרווח משלהי [[העת העתיקה]] ועד ראשית [[ימי הביניים]], הכרוך בזיהוי אתרי [[מעבר הירדן|הכניסה לארץ ישראל]] של [[שבטי ישראל]], ו[[מעבר יבוק]], דרכו שב [[יעקב אבינו]] עם נשותיו לארץ, עם [[ים טבריה]] שב[[גליל]] ולא ב[[נהר הירדן|ירדן]] נגד יריחו כמתואר ב[[מקרא]].<ref>רונה טאוזינגר, [https://www.israelhayom.co.il/article/854977 '''המגילה הגנוזה'''], ישראל היום,26.2.2021
</ref>