מאיר שיף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 30:
הרב '''מאיר בן יעקב שיף''' (נודע בכינוי '''מהר"ם שיף''', [[ה'שס"ה]] - [[כ' באדר]] [[ה'ת"א]], [[1605]]–[[1641]]{{הערה|[[מאיר וונדר]], מאורי גליציה: [[אנציקלופדיה לחכמי גליציה]], חלק ה', עמ' 241, וישנן דעות נוספות.}}) היה [[רב]], [[ראש ישיבה]], ופרשן תלמוד ב[[גרמניה]]. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים ב[[תלמוד]], ב[[הלכה]], וב[[קבלה]], אך רובם [[שריפת ספרים|נשרפו]] או [[חיבור אבוד|אבדו]]. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מ[[התלמוד הבבלי]] ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]].
נולד ב[[פרנקפורט]] לרב יעקב שיף שהיה ראש ישיבה. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת [[1608]] בשנת [[1622]] התמנה לרב ו[[ראש ישיבה]] ב[[פולדה (עיר)|פולדה]], שם יצא שמו ברחבי [[אירופה]] ומאות תלמידים למדו בישיבתו. לפני מותו נתמנה לכהן כרבה של [[פראג]], אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, ב[[כ' באדר]] [[ה'ת"
תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות ב[[תלמוד בבלי]] בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, בשם '''חידושי מהר"ם שיף'''. על הספר נכתב פירוש מאת הרב [[מרדכי מארדוש]]. רבים מחיבוריו נשמרו בכתב יד בפרנקפורט, ונשרפו ב[[שרפה]] שפרצה שם ב[[כ"ד בטבת]] [[ה'תע"א]].
| |||