זכרון דברים (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
* '''צזאר''' – גרוש ואב לשניים, באמצע שנות הארבעים לחייו. צזאר הוא נרקיסיסט אנוכי המבלה את חייו בדילוג בין מאהבות, עימן הוא מנהל יחסים סבוכים ולא יציבים, ובבריחה עיקשת מכל התחייבות לאדם או לרעיון, יהיו אשר יהיו. היחידים להם רוחש צזאר כבוד של ממש, הן שתי דמויות האב המעצבות שלו: ארווין - אביו מולידו של צזאר, ובש - חברו הטוב של ארווין, ניהיליסט ציניקן אותו מעריץ צזאר במיוחד.
 
* '''גולדמן''' – גרוש וערירי בסוף שנותבשנות הארבעים לחייו, בוגר [[מלחמת העצמאות]]. אין כל אזכור לשמו הפרטי. גולדמן מגלם בדמותו את האדם המחפש משמעות על-זמנית בקיום זמני. במודעותו הנוקבת לארעיותם של חייו, אינו יודע גולדמן מנוח, מה שמניע אותו לפעול ולהותיר חותם בעולם (למשל, בתרגום יצירה של [[יוהאנס קפלר]]). הקונפליקט של גולדמן קיצוני: הוא חושש מהחידלון ומהמוות, חשש המתבטא בעיסוק בפיתוח גוף ובפנטאזיות על חיים רומנטיים, אך נאלץ לשוב ולהשלים עימם, כשהוא מפליג בנוסטאלגיה וגעגועים לאחותו המתה ולסמטאות ילדותו בצילה של העיר המשתנה ללא הרף. נושא המוות והאלמוות עולה בשיחותיו עם דמויות לאורך הספר, שהעמוקות שבהן הן עם דודו לזאר. הקונפליקט נפתר בהתאבדותו של גולדמן (עליה מדווח המחבר כבר בראשית הסיפור).
:ברקע דמותו המתלבטת של גולדמן, מתוארת בהרחבה דמותו הנוקשה, הקנאית והאלימה של אביו, המכונה "אביו של גולדמן" לאורך כל הסיפור (למעט התייחסויות בודדות לשמו הפרטי - "אפרים").
* '''ישראל''' – רווק בסוף שנות השלושים לחייו. ישראל הוא מוזיקאי שתקן המתגורר בסטודיו לצילום אותו מחזיק צזאר לצורכי עבודתו. מעט מסופר על ישראל, אך בדמותו השקטה והאדישה הוא משקף את דמויות חבריו, בעיקר בשתקנותו המנוגדת כל-כך לרעש והססגוניות של צזאר ובבוז השקט והכמעט בלתי מורגש שהוא רוחש כלפיו. ישראל שקוע בעולמו הפנימי, מבלה שעות רבות בנגינה ואינו משתתף באופן מודע בלבטים שמציגים בפניו חבריו.