חזקיה בן מנוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: רבי '''חזקיה בן מנוח''' המכונה '''חזקוני''', נולד בערך בשנת ה'י (1250) בצרפת או בפרובנס, ונפטר ככל הנרא...
 
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
נודע על שם ספרו החזקוני על [[חמשה חומשי תורה]]. החיבור נדפס לראשונה ב[[ונציה]] בשנת [[ה'רפ"ד]] בתוך חמשה חומשי תורה עם [[רש"י]] וחזקוני, ולאחר מכן ב[[קרמונה]] (Cremona) בשנת [[ה'שי"ט]] ([[1559]]). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה [[מקראות גדולות]].
 
את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.
 
בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, [[רשב"ם]], רבי [[יוסף בכור שור]], ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור<ref>יהושפט נבו, '''יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור''', סיני צא עמ' יז והלאה</ref>.
 
ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] בספרו שם הגדולים <ref>ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מה</ref> מאריך להוכיח שחיבור זה קדום הוא, ממה שב"סדר הדורות" הביאו בשנת שי"ט, והוא מעיד שראה את המהדורה הנזכרת של החזקוני ש"נדפס בוויניציא שנת רפ"ד וא"כ קדם הרבה להרב הלבוש", ומביא מספר מנחת יהודה [[כתב יד(מקור)|כתב יד]] לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י והוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'", ומביא כמה דברים מהחזקוני בכבוד גדול, ומתוך כך נראהומזה נראה כמה קדמון הוא החזקוני.