הבדלים בין גרסאות בדף "הסתננות מאפריקה לישראל"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
===מעמד המסתננים בישראל===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אפריקה}}
בעבר בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים"{{הערה|דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}}. בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית{{הערה|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}}.
 
ישראל העניקה "הגנה זמנית קבוצתית" למסתננים המזוהים כ[[אריתריאה|אריתראים]] או [[סודאן|סודאנים]], המהווים כ-83% מהמסתננים לישראל דרך גבול מצרים{{הערה|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/אפריל%202012.pdf נתוני זרים בישראל], רשות האוכלוסין וההגירה, עמוד 4}}. ההגנה הקבוצתית מהווה אישור שהייה זמני בישראל, שיש לחדשו מדי שלושה חודשים. להלכה "ההגנה הזמנית הקבוצתית" אינה כוללת אישור עבודה, אולם הממשלה מאפשרת בפועל למסתננים לעבוד ולהתפרנס. בנובמבר 2010, במסגרת עתירה ל[[בג"ץ]], התחייבה המדינה שלא למנוע העסקת בעלי אישור שהייה עד שלא יופעל מרכז שהייה בגבול מצרים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10063120.B06|סוג=בג"ץ|עותר=קו לעובד ואחרים|משיב=הממשלה}}, באתר [[בית המשפט העליון]]}}. בעבר גם בקשות מקלט של אזרחי [[חוף השנהב]] ו[[דרום סודאן]] זכו להגנה קבוצתית, אך תוקף הגנה זו פג.
משתמש אלמוני