בורגנות – הבדלי גרסאות

לידתו של מעמד הבורגנות ב[[ימי הביניים]] המאוחרים, בתקופה בה החלו לצמוח ה[[עיר|ערים]]. כתוצאה ממעבר המרכז הכלכלי מה[[כפר]], ומהסתמכות הכלכלה על עיבוד הקרקעות השייכות לאצולה, אל העיר, ולהסתמכות הכלכלה על הייצור בבתי המלאכה העירוניים, התחזק תחילה השלטון המרכזי, דהיינו המלוכה, ונחלשו שני מעמדות ה[[אצולה]] וה[[כמורה]] באירופה. לצידם של שני מעמדות אלו היה המעמד השלישי, שכלל, ללא הבחנה, הן את העניים והן את אלו שלימים יכונו בורגנים: הסוחרים, בעלי המקצועות החופשיים - עורכי דין, רופאים ויועצים אחרים ששירתו את המלוכה - וכן בעלי בתי המלאכה. הבורגנים, בהיותם החלק העשיר במעמד השלישי, נאלצו לשלם את רוב ה[[מס]]ים ב[[מדינה]], היות שהכמורה והאצולה היו פטורות בדרך כלל מנטל המס. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]], בעקבות [[המהפכה הצרפתית]] ומהפכות אחרות שהתחוללו בארצות [[אירופה]], לקחה הבורגנות תפקיד מוביל בשינוי שיטת המשטר מ[[מונרכיה|מלוכני]]-[[פאודליזם|פאודלי]] למשטר [[פרלמנט]]רי, שבו רוכז עיקר הכוח בידי הבורגנים. [[המהפכה התעשייתית]] אפשרה התעשרות חסרת תקדים של חלקים בבורגנות האירופאית, ויצרה שני תתי-מעמדות: הזעיר בורגנות, כלומר בעלי העסקים הקטנים והמקצועות החופשיים, והבורגנות הגבוהה המחזיקה בבעלות על עסקים גדולים ומנהלת אותם.

 

 

מרקס ייחל לכך שמעמד הפועלים יתעורר וישתחרר מן הניצול בידי הבורגנות, וכך יחל עידן כלכלי חדש, ששיטתו [[קומוניזם]]. על פי תורת ה[[מרקסיזם]], ההתפתחות ההיסטורית ההכרחית תוביל למאבק בין הבורגנות ל[[פרולטריון]], שבו תנושל הבורגנות מנכסיה. נכסים אלו יועברו לבעלות הפרולטריון, אשר ייצור לבסוף חברה נטולת מעמדות.