טיוטה:מיעוט ילידי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zukierkorn (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "=='''מיעוט ילידי'''== מיעוט ילידי הינו מושג המתיחס למיעוט אשר המאפיינים שלו יחודיים אבל בשו..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־00:54, 4 במרץ 2021

מיעוט ילידי

מיעוט ילידי הינו מושג המתיחס למיעוט אשר המאפיינים שלו יחודיים אבל בשונה ממיעוטים אחרים, מדובר בקהילה של אנשים שחיו במקום לפני הופעת המדינה או החברה הנוכחית. למיעוט זה מאפיינים והתנהלות הנובעים מהעובדה כי המציאות הנוכחית התפתחה סביבם בעודם נמצאים ומתנהלים בנוף ילדותם. להיסטוריה ולנרטיב שלהם חלק מרכזי בהוויתם לצד שאר המאפיינים הטיפוסיים לקבוצות מיעוט.

ילידים

אין הגדרה כוללת המקובלת למושג ילידים. אוכלוסיות ילידיות בדרך כלל אינן הרוב באוכלוסייה הכללית בה הם חיים, למרות שלעיתים קרובות הם האוכלוסיה שהתקיימה במקום עוד לפני שהתפתחה האוכלוסייה המאכלסת את תא השטח המדובר. כעקרון, אוכלוסיות ילידיות הן בעלות תרבות ייחודית ולעיתים קרובות, אורחות החיים שונות מאד מאשר האוכלוסייה הכללית. השוני מתאפיין במספר תחומים תרבות, חברה, שפה ועוד. למרות שלעיתים קרובות האוכלוסיה הילידית מהווה מיעוט במקום מגוריהם, לא תמיד כך הדבר. ישנן ארצות (באמריקה הלטינית למשל) בהן האוכלוסייה הילידית מהווה את רוב האוכלוסייה. תבנית:1

מיעוט

מיעוט הוא קבוצה החולקת מאפיינים לאומיים, אתניים, דתיים או בעלי מאפיינים שפתיים משותפים, הקטנה יותר משאר האוכלוסייה. בדרך כלל מיעוטים דומיננטיים פחות ביחס לאוכלוסית הרוב בתחומים של כלכלה ופוליטיקה בארץ בה הם חיים תבנית:2

הגדרה עצמית

הזכות להגדרה עצמית לכל העמים הוכרה לראשונה במגילת האומות המאוחדות. נושא זה נתון לויכוח מתמיד ומחלוקת עזה. החוק הבין לאומי עדין לא הכריע בתחום זה. על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) לכל העמים הזכות להגדרה עצמית ועל כן זכותם להגדיר את מעמדם הפוליטי ולנהל את הכלכלה שלהם, לפתח עצמם חברתית ותרבותית. זכות זו מקנה לעם גם זכויות כלכליות הכוללות ניצול משאבי טבע ללא מחויבות מוקדמת לשיתופי פעולה בין לאומיים המושג "לכל העמים" בה להדגיש כי זכות זו ניתנת רק בצורה קולקטיבית ולא ניתנת לפרטים בודדים. בהתחלה זכות זו ניתנה לאוכלוסיות שאכלסו שטח גיאוגרפי מובהק וקבוע. במיוחד לטובת עמים שדוכאו על ידי משטרים קולוניאליסטים. ההצהרה על הענקת העצמאות למדינות ולעמים קולוניאליים והפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק, מדגישה את הקשר בין הזכות להגדרה עצמית לבין עמים החיים בשטחים שיושבו על ידם. בהקשר זה, הזכות להגדרה עצמית מופעלת "חיצונית" על ידי פרידה מהכוח הקולוניאלי שהגיע לתא השטח והדרישה של העם היושב שם להקים מדינה חדשה. זכותם של עמים שהיגרו למקום מסויים, להגדרה עצמית, מבוססת היטב בחוק הבינלאומי.תבנית:3 לאחרונה נקבע כי ניתן לממש את הזכות להגדרה עצמית גם "באופן פנימי". תבנית:4הגדרה עצמית פנימית מאפשרת לעם שליטה רחבה יותר על התפתחותם הפוליטית, הכלכלית, החברתית והתרבותית, כמהלך אחרון לפני פרישה מהמדינה בה הם חיים. התפתחות תפיסה חדשה של "עמים' התפתחה עם התפתחות הרעיון של הגדרה עצמית פנימית. בהקשר זה, ההגדרה של "עמים" אינה מוגבלת רק לאוכלוסיית ישות טריטוריאלית קבועה, אלא כוללת גם קבוצות ילידים ולעיתים אף קבוצות מיעוטים אחרות. אף על פי שאין הגדרה מקובלת לחלוטין למושג "עם", לעתים קרובות מתייחסים להגדרה שהציע בדו"ח המיוחד שכתב לאו"ם, מרטינז קובו במחקרו על אפליית אוכלוסיות מקומיות: "קהילות ילידים, עמים ואומות הם אלה שיש להם המשכיות היסטורית עם חברות טרום פלישה וחברות קדם-קולוניאליות שהתפתחו בשטחן, ורואים עצמם נבדלים ממגזרים אחרים של החברות השוררות כיום בשטחים אלה, או חלקים מהם. הם יוצרים כיום מגזרים לא דומיננטיים בחברה ונחושים לשמור, לפתח ולהעביר לדורות הבאים את שטחי אבותיהם ואת זהותם האתנית, כבסיס המשך קיומם כעמים, בהתאם לדפוסי התרבות שלהם, החברתיים. מוסדות ומערכות משפט".תבנית:5

ההשפעה המתפתחת של טיפוח זהות

לזהות יש השפעה אמיתית על חיי הפרט מכיוון שקשר עם קבוצות חברתיות מגדיר כוח בדרכים שיכולות להגביל או לשפר את ההזדמנויות הפוטנציאליות בחיים. המשמעויות שמתפרשות על ידי אנשים המזדהים עם קבוצה יקבעו כיצד אותם אנשים פועלים במצבים בעולם האמיתי. בפיג'י למשל, ניתן לטעון כי הפילוסופיה וסגנון החיים של הילידים מעכבים את אימוץ הערכים הבריטיים לקפיטליזם, לתיעוש ולחינוך. זהותו של אדם היא סימן העומד בתנאים מסוימים נבחרים, חלקם טבעיים, ביולוגיים או היסטוריים. חוויות החיים האמיתיות ומורכבות הזהות מתרחשות עם פחות ברירה והשפעה גדולה יותר כאשר הם נקבעים על ידי תנאים טבעיים המושפעים ממבנים חברתיים. ההשפעות ארוכות הטווח של הבריטים בפיג'י היו תוצאה של טיפוח זהויות שבסופו של דבר פיצלו את האומה.תבנית:6

זכויות חינוך של מיעוטים ועמים ילידים

זכויות חינוך של מיעוטים ועמים ילידים במשפט הבין-לאומי גם בתחום זכויות החינוך של מיעוטים לאומיים, אתניים, לשוניים וילידים ניתן להבחין במגוון ואף במדרג של זכויות. זכות בסיסית היא זכותם, או ליתר דיוק חירותם של מי שמשתייכים למיעוט להקים מוסדות חינוך פרטיים משלהם (מבלי להטיל על המדינה חובה לממנם). לעומת זאת, גישה של קידום זכויות שפה וחינוך של מיעוטים בידי המדינה יכולה לבוא לידי ביטוי בהכרה בזכות של בני המיעוט לחינוך ציבורי בשפתם או לחינוך ציבורי דו-לשוני, שתואם את תרבותם; בזכות להשתתף בעיצוב חינוך כאמור; ואף בזכות לאוטונומיה בחינוך, שבמסגרתה, קהילת המיעוט, בהיקף זה או אחר, יכולה ליהנות מזכויות של ניהול עצמי בכל הנוגע להפעלת מוסדות החינוך שלה, קביעת תכנית הלימודים, פיקוח על ההוראה, הקצאת משאבים ועוד. לחינוך יש תפקיד חשוב בכל הנוגע לחיזוק תרבויות של מיעוטים וילידים ולהגנה עליהן. לימוד ההיסטוריה, האמונות והתרבויות של מיעוטים ושל עמים ילידים - בקרבם ובקרב כלל האוכלוסייה - תורם למיגור דעות קדומות ביחס אליהם, לקידום יחסים טובים בין קהילותיהם לבין מגזרי אוכלוסייה אחרים ולהשבת יחס של כבוד כלפיהם. זאת ועוד, כאשר ניתנת לקהילות מיעוטים ועמים ילידים הזדמנות לקחת חלק בעיצוב הסדרים חינוכיים אוטונומיים משלהן או כאלה שמותאמים להן, התוצאות החינוכיות הן בדרך כלל טובות יותר. תבנית:7

אמנת אונסק"ו נגד אפליה בחינוך

מ-1960 אמנת אונסק"ו נגד אפליה בחינוך מ-1960 מכירה בזכויותיהם של מיעוטים לאומיים להקים או להחזיק, מסיבות לשוניות או דתיות, מערכות חינוך נפרדות. עוד קובעת האמנה, כי "מן ההכרח להכיר בזכותם של בני-המיעוטים הלאומיים לנהל את פעולתם החינוכית שלהם, לרבות החזקת בתי ספר, וכן - בהתאם למדיניותה החינוכית של כל מדינה - להשתמש בשפתם שלהם וללמד אותה. כל זאת בתנאים הבאים: 1) אין להשתמש בזכות זו בדרך שתמנע מבני המיעוטים להבין את השפה והתרבות של הציבור הכללי או לגרום לפגיעה בריבונות הלאומית. 2) אסור שרמת החינוך במוסדות הללו תהיה נמוכה מהרמה הכללית שנקבעה או אושרה על ידי הרשויות המוסמכות. 3) התחנכות בבתי ספר אלה הינה רשות.תבנית:8

ראו גם

ילידים
אונסק"ו
ערביי ישראל
הגדרה עצמית
מיעוט


לקריאה נוספת

Bekerman, Z., & Maoz, I. (2005). Troubles with identity: Obstacles to coexistence education in conflict ridden societies. Identity, 5(4), 341-357.

קישורים חיצוניים

  • [1]www.unhcr.org
  • [2]news.walla.co.il
  • [3]www.un.org
  • [4]portal.unesco.org

הערות שוליים

[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|תבנית:2021 תבנית:מרץ]]