שואת יהודי יוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏סיוע של יוונים ואחרים ליהודים וחסידי אומות עולם: תיקון קישור לרשימת חסידי אומות עולם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מיזוג הערות שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 31:
{{ציטוטון|עיניהם היו נפוחות, הם היו קפואים, מורעבים, מיוסרים ומבוהלים מכדי לנהל שיחה. השוטרים הבולגרים היכו בהם בשוטיהם ללא הרף וללא סיבה, רק לשם שעשוע.}}{{הערה|מיכאל בר-זוהר, עמוד 90.}}
 
בהגיע הרכבות ליעדן נכלאו בני הקהילה במחסני [[טבק (שיח)|טבק]] שהיו ריקים בעונה זו של השנה, מרביתם בעיר [[דופניצה]] ומקצתם בעיר [[בלגואבגרד]].{{הערה|שם=מוסק|משה מוסק, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206589.pdf "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה"], באתר "[[יד ושם]]".}} כ-20 מבני הקהילה שוחררו בשל היותם בעלי אזרחות נוספת, בעיקר מטורקיה, [[ספרד]] ו[[איטליה]]. חיילי וקציני הצבא הבולגרי יוצאי מלחמת העולם הראשונה שהתגוררו בקומוטיני, שלחו מכתב תודה לשר הפנים הבולגרי [[פטר גברובסקי]] בו ברכו אותו על "טיהור עירם מנגע היהדות".{{הערה|בר זוהר, מיכאל, עמוד 93.}}
 
ב-[[19 במרץ]], הועלו היהודים באכזריות על רכבות משא שנסעו לכוון העיר [[לום (בולגריה)|לום]] שעל גדת [[הדנובה]] והגיעו אליה למחרת היום. בנמל לום הועלו 4,219 יהודי תראקיה ובכלל זה בני קהילת קומוטיני על 4 [[מעבורת|מעבורות]] אשר הפליגו לכיוון העיר [[וינה]]. עשרות מהמגורשים מתו במהלך הגירוש והפלגת המעבורות.{{הערה|משה שם=מוסק, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206589.pdf "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה"], באתר "[[יד ושם]]".}}{{הערה|שם=בר זוהר 1|מיכאל בר-זוהר, עמודים 132-131.}}. לפי חלק מהגרסאות מעבורת אחת טובעה על ידי הגרמנים ונוסעיה טבעו עימה.{{הערה|שם=ריבייר|ריבייר טובה, [http://yavan.org.il/pws/page!5138 "סיפור המשפחה שלי-קוואלה וקומוטיני"], באתר מסעות יוון-בעקבות הקהילות היהודיות.}} נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו לרכבות משא לכוון העיר [[קטוביץ]] וממנה למחנה [[טרבלינקה]].{{הערה|שם=יושע|[[נסים יושע]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206674.pdf "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים"], באתר "[[יד ושם]]".}} מרבית יהודי קומוטיני נרצחו ביום הגעתם למחנה טרבלינקה ורק 8 מהם שרדו את המחנה.{{הערה|שם=בר זוהר 1}}
 
===קהילת יהודי קוואלה ===
שורה 41:
באפריל 1941, הועבר אזור תראקיה ובכלל זה העיר [[קוואלה]] לחזקת [[בולגריה במלחמת העולם השנייה|ממלכת בולגריה]]. מיהודי העיר נמנעה אזרחות בולגרית, והוטל על [[אלכסנדר בלב]], ראש [[הקומיסריון לענייני יהודים]], לפתור את "בעיית היהודים". בראשית מרץ מנתה הקהילה היהודית בעיר 1,471 נפשות.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''הרכבות יצאו ריקות''', הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 86, בהתבסס על נתוני המעצרים שלוקטו ממשרד הפנים הבולגרי.}}
 
ב-[[4 במרץ]] 1943, בשעה 04:00, נערכה [[אקציה]] בכל רחבי [[תראקיה]] ובכלל זה בעיר קוואלה. בשלב ראשון ריכזו השוטרים הבולגרים את היהודים במחסני טבק בעיר עצמה. לאחר מספר ימים הועמסו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו במשך שלוש יממות גשומות אל עבר בולגריה.{{הערה|שם=ריבייר|ריבייר טובה, [http://yavan.org.il/pws/page!5138 "סיפור המשפחה שלי-קוואלה וקומוטיני"], באתר מסעות יוון-בעקבות הקהילות היהודיות.}} מרבית היהודים רוכזו בעיר [[בלגואבגרד]] ומקצתם בעיר [[דופניצה]].{{הערה|משה שם=מוסק, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206589.pdf "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה"], באתר "[[יד ושם]]".}} ראש העיר קוואלה שיפליאב שלח מכתב תודה לשר הפנים הבולגרי [[פטר גברובסקי]] בו כתב: "העיר קוואלה שוחררה מאלפיים פעילים של השוק השחור, מהשודדים הנצחיים של עמנו ואויבינו המושבעים".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, עמודים 93-92.}}
 
לאחר כשבועיים הועלו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו לכיוון העיר [[לום (בולגריה)|לום]] שעל גדת [[הדנובה]], תוך שהחיילים הבולגרים מכים בהם בקתות רוביהם ומצליפים בהם בשוטיהם. עובדי הכפייה היהודים בני "בולגריה הישנה", אשר הועסקו בסלילת כבישים ומסילות ברזל לאורך תוואי נסיעת הרכבות, רצו אחר הקרונות והשליכו לעברם מזון ובגדים.{{הערה|תיאור שמסר בן הקהילה היהודית בפלובדיב שהועסק בעבודות כפייה באזור.}} בנמל לום הועלו בני הקהילה על ארבע [[מעבורת|מעבורות]] אשר הפליגו לכיוון העיר [[וינה]], שאחת מהן כאמור טבעה או טובעה. נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו על רכבות משא לכיוון העיר [[קטוביץ]] וממנה למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]]. מעריכים שרק כ-20 מיהודי העיר ניצלו ממוות במחנות ההשמדה.{{הערה|[[נסים שם=יושע]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206674.pdf "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים"], באתר "[[יד ושם]]".}}
 
ב-[[1948]] התגוררו בקוואלה 42 יהודים, ב-[[1967]] נמנו 47, ובשלהי [[העשור הראשון של המאה ה-21]] לא התגוררו יהודים בעיר.{{הערה|שם=וירטואל}} בפאתי העיר קיים [[בית עלמין]] יהודי אשר מתוחזק על ידי יוצאי הקהילה החיים בישראל ונציגי הקהילה היהודית ביוון. ב-[[2016]] הוצבה בעיר [[אנדרטה]] לזכר יהודי העיר שנרצחו בשואה. באפריל [[2017]] נותצה האנדרטה ונגרם לה נזק רב.{{הערה|[http://www.jta.org/2017/04/10/news-opinion/world/holocaust-memorials-in-greece-vandalized Holocaust memorials in Greece vandalized], באתר [[JTA]]{{כ}} 10 באפריל 2017.}}
שורה 83:
הגרמנים ריכזו את היהודים בשלושה גטאות צפופים. [[גטו]] אחד בשכונת הברון הירש היה צמוד לתחנת הרכבת ונועד לריכוז היהודים לקראת שילוחם. ויסליצני פעל עם צוותו במהירות וביעילות. הם ניהלו תוכנית הטעייה מחוכמת. רכוש היהודים הוחרם, ובמקומו קבלו המחאות בכסף פולני ונאמר להם שהם הולכים להתיישב ליד [[קרקוב]]. הגרמנים נעזרו בכוח משטרה יהודי שמנה 250 איש.
 
ב-[[14 במרץ]] כינס הרב קורץ את כל היהודים בבית הכנסת כדי לשלחם ל[[קרקוב]]. הרב קורץ דרש בפני הנוכחים: "הקהילה הגדולה בקרקוב תדאג לכם, כל אחד מכם ימצא תעסוקה לפי טעמו, כישרונו, ידיעותיו וניסיונו בחיים".{{הערה|שם=מולכו70|כיוון=שמאל}} ב-[[15 במרץ]] 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח.
 
עם התגברות השילוחים, גברה התסיסה כנגד קורץ בקרב היהודים הנשארים. לאחר שדיבר בכינוס של היהודים על כך שהברירה היחידה שנותרה היא להתאזר בסבלנות, ולקוות לעתיד טוב יותר בפולין, החל ההמון להתנפל עליו, עד שהשוטרים פינו אותו מהמקום. ב[[אפריל]] [[1943]], נפגש קורץ עם ראש ממשלת הבובות [[יואניס ראליס]] {{אנ|Ioannis Rallis}} בבקשה להגלות את שארית יהודי סלוניקי לאחד האיים היווניים, ולא לפולין, ללא הועיל. כעונש על בקשתו, נעצר ב-[[10 באפריל]] והועבר משני תפקידיו.
שורה 133:
 
===קהילת יהודי וולוס===
ראשוני היהודים שהגיעו לעיר [[וולוס]] היו כנראה ה[[רומניוטים]], אם כי ישנם מקורות המציינים שיהודים ישבו במקום עוד מתקופת [[החשמונאים]], עניין ההופך את קהילת וולוס לאחת הקהילות העתיקות ביוון. [[בנימין מטודלה]] שעבר דרך העיר [[המאה ה-12|במאה ה-12]], ציין כי במקום מתגוררות 400 משפחות יהודיות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 882 נפשות.{{הערה|שם=אמיתי|ירון אמיתי, '''יוון והאיים''', הוצאת כתר, ירושלים, עמוד 246.}}.
 
העיר וולוס הייתה חלק מחבל [[תסליה]] שנתון היה לשליטת [[איטליה|האיטלקים]].{{הערה|שם=מטח}} באוקטובר 1943 לאחר כניעת איטליה, כניסת כוחות גרמניה הנאצית ותחילת רדיפות היהודים ארגן הרב [[משה שמעון פסח]] את בני קהילתו ושלחם ליישובים מבודדים. 746 מתוך 882 יהודי העיר נמלטו לכפרי הסביבה ההרריים והוסתרו בידי המקומיים. שאר 136 בני הקהילה נתפסו, נעצרו וב-[[25 במרץ]] 1944 שולחו ביחד עם יהודי העיר [[לאריסה (עיר)|לאריסה]] אל מותם במחנות ההשמדה [[טרבלינקה]] ו[[אושוויץ]].{{הערה|שם=אמיתי}}. בין הנספים אשתו ושני בניו של רב הקהילה.{{הערה|שם=הערה_וולוס|[http://www.ybz.org.il/?CategoryID=157&ArticleID=2592#.WiFcvFWWa5c "אוסף הרב משה פסח"], באתר [[יד יצחק בן-צבי]].}}
 
דוגמה להצלת יהודים על ידי מקומיים הם בני הזוג [[מריה ואפיסטולוס ווליוטיס (חסידי אומות עולם)|מריה ואפוסטולוס ווליוטיס]], אשר הצילו את משפחת חכים על ידי הסתרת בני המשפחה בבית אריזה שבבעלותם. הזוג ווליוטיס הוכרו בשנת 2016 כ[[חסידי אומות העולם]].{{הערה|שם=ידושם29|{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2016-13-41.html|הכותב=|כותרת=ביום שלישי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג אפוסטולוס ומריה ווליוטיס ז"ל מיוון|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
שורה 181:
===מחנה הריכוז חיידרי===
[[קובץ: Haidari concentration camp survivers and family members 2009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ניצולים ממחנה חיידרי, בני משפחותיהם וחברי משלחת מישראל בביקור במחנה ב-2008]]
בין ה-[[2 בספטמבר]] 1943 עד ה-[[20 בספטמבר]] 1944 הפעילו הגרמנים את '''[[חיידרי (מחנה ריכוז)|מחנה הריכוז חיידרי]]''', ששכן בבסיס צבאי בעיירה [[חיידרי]] הסמוכה לאתונה. המחנה הופעל על ידי ה[[אס אס]] ובתקופת פעילותו היו עצורים בו 23,000 בני אדם, חלקם יהודים וחלקם שבויי מלחמה וחברי המחתרת היוונית. כ-2,000 בני אדם נרצחו במחנה עצמו ועוד 21,000 גורשו למחנות ההשמדה [[אושוויץ]] ו[[ברגן-בלזן]]. בממוצע שהו במחנה בין 2,000 ל-3,000 עצורים ברגע נתון.{{הערה|שם=מאזוור|Mazower, Mark,''' Inside Hitler's Greece: The Experience of Occupation, 1941-44''', Yale University Press, United States, 1995, pages 226-228.|כיוון=שמאל}} העינויים הקשים שעברו האסירים וההוצאות להורג זיכו את המחנה בתואר "ה[[בסטיליה]] של יוון".{{הערה|Mazower, Mark, page 377.|כיוון=שמאל}}
 
ב-[[28 בנובמבר]] מונה למפקד המתקן [[שטורמבאנפיהרר]] (רב-סרן באס אס) [[פאול רדומסקי]], לאחר שהמחנה הועבר מידי הוורמאכט לידי האס אס.{{הערה|.Mazower, Mark, page 229}} רדומסקי, שנחשב אלים ואכזרי במיוחד אפילו בעיני חבריו לשורות האס אס, כיהן קודם לכן כמפקד [[סירץ (מחנה ריכוז)|מחנה הריכוז סִירֶץ]] שליד [[באבי יאר]] ב[[אוקראינה]], ונודע גם שם באכזריותו כלפי עצירים: הוא נהג להכותם ואף להוציאם להורג ביריה מאקדחו האישי.{{הערה|Mazower, Mark, page 227.|כיוון=שמאל}} תחת פיקודו חולקו האסירים לקבוצות של 100 וביצעו במשמרות עבודות כפייה במחנה, כמו לחפור בורות ולכסותם, ללא תכלית מסוימת מלבד שבירת רוחם.{{הערה|ריאיון עם נינו ברזילי ניצול שואה, [http://voices.iit.edu/interview?doc=barzilaiN&display=barzilaiN_en "תקופת המעצר במחנה הריכוז חיידרי"], באתר "קולות מן השואה" {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}.}}
שורה 251:
* ראש הכנסייה ב[[קסטוריה]] ה[[מטרופוליט]] ניקופורוס סייע ליהודים. ניקופורוס הסתיר 40 מבני הקהילה בתוך הקתדרלה בעיר ושכנע משפחות נוספות לפעול כמותו. מקצת מיהודי הקהילה הצליחו להימלט ליישובים הרריים מבודדים בסיוע תושבים מקומיים וחברי המחתרת היוונית ומקצתם הצטרפו למחתרות השונות.
* חסידי אומות עולם מיוון כוללים את [[אליס, נסיכת באטנברג]], שהחביאה באתונה את האלמנה היהודייה רחל כהן יחד עם שניים מחמשת ילדיה. על כך קיבלה בשנת 1994, 24 שנים לאחר מותה, את התואר חסידת אומות עולם מיד ושם. [[פהקיואס דמטריוס]] היה עורך דין שהציל משפחה יהודית באתונה. במרץ 1944, החלה [[סופיה קריטיקו]] להחביא את דוד קזנסקיואת שלושת ילדיו בביתה למרות עונש המוות שלו היה צפוי כל מי שהחביא יהודים או סייע להם.
* נכון לשנת 2018, מוסד יד ושם מנה 347 חסידי אומות עולם שמוצאם מיוון.{{הערה|[https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/greece.pdf רשימת חסידי אומות עולם שמוצאם מיוון (בשפה האנגלית)], באתר [[יד ושם]]}}
 
[https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/greece.pdf רשימת חסידי אומות עולם שמוצאם מיוון (בשפה האנגלית)], באתר [[יד ושם]]
 
 
בנוסף ליוונים, פעלו אנשים נוספים להצלת יהודים שחיו ביוון: