הבדלים בין גרסאות בדף "אליזבת קרטר"

נוספו 2 בתים ,  לפני חודש
מ
אין תקציר עריכה
מ
אביה של קרטר הכיר את [[אדוארד קייב]], ה[[הוצאה לאור|מוציא לאור]] של ה[[ירחון]] [[The Gentleman's Magazine]], ובזכות ידידות זו החלה קרטר לפרסם שם את יצירותיה הראשונות. הפואמה הראשונה, "חידה על אש", פורסמה תחת הפסבדונים "אלייזה" במגזין, בנובמבר 1734.{{הערה|Gentleman's Magazine, November 1734, [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=mdp.39015011413450&view=1up&seq=639 pp. 623]}} כחצי שנה לאחר מכן זכתה הפואמה לתגובה משבחת מכותב שחתם בשם העט "סילביוס" (ככל הנראה ג'ון דיואיק) ועודד אותה להמשיך לתרום למגזין. קרטר ענתה לסילביוס שהיא שואפת לכתוב נושאים שברומו של עולם כמו [[משמעות החיים|חיים]] ו[[מוות]], אך היא חוששת שאין לה ניסיון מספיק לכך. עם זאת, היא המשיכה לפרסם משיריה בירחון, וככל הנראה פרסמה שם גם תרגום ראשון מיוונית, [[אודה]] של [[אנאקראון]].{{הערה|שם=מאיירס_48|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 48}}{{הערה| Anthony W. Lee, ''Mentoring in Eighteenth-Century British Literature and Culture'' (Routledge: 2016), [https://books.google.com/books?id=RV0GDAAAQBAJ&lpg=PP1&pg=PA197#v=onepage&q&f=false pp. 197]}}
 
בשנים 1735–1739 ביקרה קרטר ב[[לונדון]] במספר שהיות ארוכות. החוקרת סילביה הרסקטהרקסטרק מאיירס שיערה שאביה של קרטר, שפרסם גם כן מספר דרשות אך היה בעל הכנסה מצומצמת, שלח את בתו ללונדון בתקווה שכישרונה ישפר את מעמדם בקרב אנשי החברה בעיר.{{הערה|שם=מאיירס_47|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 47}}{{הערה|שם=קליי_76}} במהלך השנים האלה המשיכה קרטר לפרסם במגזין של קייב, ויצירותיה התקבלו באהדה גוברת. בין השאר, היא פרסמה תרגומים לאודות של [[הורטיוס]], ובשנת 1738 יצא לאור בעילום שם קובץ של פואמות פרי עטה. אחת הפואמות שכתבה, "חידה על החלומות", משכה את תשומת לבו של [[סמואל ג'ונסון]], שהחל גם כן לתרום למגזין מכתביו באותן השנים. באפריל 1738 פרסם ג'ונסון במגזין [[מכתם]] המשבח את "אלייזה" ביוונית ולטינית, וקרטר ענתה לו חודש לאחר מכן, גם כן ביוונית ולטינית. ביולי היא פרסמה מכתם בלטינית בהשראת ביקור בגנים של [[אלכסנדר פופ]], אשר הוקדש לג'ונסון וזכה לשלושה תרגומים לאנגלית בגיליון הבא, אחד מהם ככל הנראה של ג'ונסון עצמו.{{הערה|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 48-51}} הידידות של קרטר עם ג'ונסון, שבהמשך היה לדמות בולטת בחיי החברה והתרבות בלונדון, נמשכה עד מותו של ג'ונסון, והייתה חשובה להתפתחות היצירה של קרטר.
 
באוגוסט 1738 קייב הוציא לאור מקבץ של פואמות פרי עיטה, בעילום שם, ''Poems upon Particular Occasions''. שנה לאחר מכן יצא לאור שני כרכי התרגום של קרטר מצרפתית ל"בחינה של המסה על האדם מאת מר פופ", מאמר ביקורתי של [[ז'אן-פייר דה קרוסז]] {{אנ|Jean-Pierre de Crousaz}} על המסה של [[אלכסנדר פופ]]. קרטר הוסיפה ביאורים ומספר הערות ביקורתיות לתרגום. באותה שנה יצא לאור גם תרגומה מאיטלקית לספר לימוד לנשים על הפילוסופיה של [[אייזק ניוטון]] מאת [[פרנצ'סקו אלגרוטי]] {{אנ|Francesco Algarotti}}.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=qG1bAAAAQAAJ&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false Sir Isaac Newton's Philosophy Explain'd for the Use of the Ladies]: In Six Dialogues on Light and Colours. From the Italian of Sig. Algarotti., 1739}} על אף שפרסמה גם את העבודה האחרונה בעילום שם, העובדה שהיא המתרגמת הייתה סוד גלוי. לאחר שהספר יצא לאור התפרסמו מספר ביקורות משבחות, שגם זיהו את המתרגמת בשמה. אחת מהן, מאת [[תומאס בירץ']] {{אנ|Thomas Birch}}, שמלכתחילה עודד את קרטר לקחת על עצמה את הפרויקט, אף רמזה על אינטימיות בין המתרגמת למבקר, מה שהסב לקרטר מבוכה רבה. בירץ' רמז גם בזכרונותיו על רומן בינו לבין קרטר, אך היסטוריונים מטילים ספק באמיתות הדברים.{{הערה|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 54-56}} ג'ודית האוולי משערת שהחיזורים של בירץ' היו אולי הסיבה לעזיבה הנמהרת של קרטר את לונדון.{{הערה|שם=ODNB}}
 
===חזרה לדיל וידידות עם קתרין טלבוט===
קרטר חזרה לדיל ביוני 1739. בעשור לאחר מכן היא המשיכה לכתוב פואמות ומכתמים, שמעת לעת התפרסמו במגזין של קייב, אך היא שהתה בעיקר בדיל, שם היא הייתה מבודדת יחסית. ב-1741 היא ביקרה את חברה ומורה תומאס רייט בלונדון, והוא הכיר לה את המחברת [[קתרין טלבוט]] {{אנ|Catherine Talbot}}. בין השתיים התפחה ידידות רבת שנים וחליפת מכתבים עשירה, שהסתיימה רק עם מותה של טלבות.{{הערה|[https://andrewbakercomposer.files.wordpress.com/2018/03/long-version-elizabeth-carter-and-thomas-wright.pdf Elizabeth Carter and Thomas Wright]}} לפי ההיסטוריונית ליליאן פדרמן, בין השתיים הייתה אהבה רומנטית,{{הערה|Lillian Faderman, ''Surpassing the Love of Men: Romantic Friendship and Love Between Women from the Renaissance to the Present'' (Morrow: 1981), pp.129}} אך חוקרים אחרים לא מסכימים עם פרשנות זו.{{הערה|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 75-76}} לבקשתה של טלבוט, קרטר הגיעה ללונדון בין נובמבר 1748 לאפריל 1749. במהלך הביקור קיבלה קרטר הצעת נישואים ממכר בשם ג'ון דלטון, אך אביה השאיר בידה את ההחלטה, והיא החליטה לסרב. בתחילת שנות ה-50 היא הצהירה על כוונתה להישאר רווקה ועצמאית. לפי סילביה הרקסטארקהרקסטרק מאיירס, "נראה שהסרוב של קרטר להתחתן והסתמכותה על ידידות עם נשים נבעו מתפיסתה ש[[נישואים]] מערבים יחסי כוחות שבהם הגבר שולט באישה, בעוד שידידות עם נשים מערבת מערכת יחסים אמינה יותר בין שוות".{{הערה|Sylvia Harcstark Myers, ''The bluestocking circle: women, friendship, and the life of the mind in eighteenth-century England'', (Oxford, Clarendon Press: 1990), pp. 111}} דרך טלבוט הכירה קרטר את [[תומאס סקר]] {{אנ|Thomas Secker}}, ה[[בישוף]] של אוקספורד, ובהמשך [[הארכיבישוף מקנטרברי]].
 
===כל כתבי אפיקטטוס===