|
|
* "דן לבש" - הסבר: התכונות של הפועל "לבש" מחייבות מימוש של תפקיד תימטי נוסף הקרוי Theme, המוענק בדרך כלל למושא.
בתורת [[תחביר עברי|התחביר העברי]], נקראמאובחנים הפועלמרבית גםהמשפטים כ[[נשואמשפט פועלי|משפטים פועליים]], וכשלומדיםולכן ניתוחבדרך משפטיםכלל בלשון,ממלא מתמקדיםהפועל בראשתפקיד ובראשונהשל בזיהוי[[נשוא]] הנשואבמשפט. (הואכאשר הפועל)מבקשים ולאחרלנתח מכןמשפטים בזיהוילמרכיביהם מרכיביהתחביריים, המשפטמקובל האחריםלהתמקד עלבראש ידיובראשונה שאלתבמציאת שאלותהפועל עלובזיהויו הנשואכנשוא, -כאשר שאר חלקי המשפט מזוהים על עדותפי נוספתיחסם למרכזיותואליו. למשל, במשפט הפועלי: "דני אכל את התפוח", יש לזהות קודם כל את הנשוא, הפועל -– "אכל", ולאחר מכן לשאול "מי אכל?" -– שאלה שהתשובה עליה מגלה את [[נושא (דקדוק)|נושא]] המשפט -– "דני"; ו"את מה?" אכל?" -– שאלה שהתשובה עליה חושפת את ה[[מושא]].
==ראו גם==
|