מהפכת אוקטובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iradbenisaak (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 9:
ב-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]]), הובילה [[מקב"מ|המפלגה הבולשביקית]] בראשות מנהיגה [[לנין]], את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד, כמעט ללא שפיכות דמים, ב[[פטרוגרד]], בירת רוסיה באותה עת, נגד [[ממשלת המעבר הרוסית|הממשלה הזמנית]] החלשה של [[אלכסנדר קרנסקי|קרנסקי]]. מאוחר יותר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי [[ברית המועצות]], תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת.
רוב הזמן התנהל המאבק בפטרוגרד ללא שפיכות דמים, כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של ה[[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלה הזמנית]] עם התנגדות קלה, עד שלבסוף פרצו בהתקפה על [[ארמון החורף]]. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי, שצולמו הרבה לאחר מכן, הציגו הסתערות גדולה על ארמון החורף וקרבות עזים. אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, היו בכל המהלך 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים. הסיבה לכך נובעת מכך שלאור פרשת קורנילוב איבד קרנסקי את הפופולאריות שלו הן בקרב הסוציאליסטים המתונים (כולל מפלגתו) והן בקרב קציני הצבא שעד אז תמכו בממשלתו. הללו אומנם התנגדו לבולשביקים אך הניחו (ביחד עם מרבית דעת הקהל הרוסית) שבלאו הכי הבולשביקים לא יחזיקו זמן רב ויוחלפו לאחר כינון הבחירות לאסיפה הלאומית.<ref>{{צ-ספר|שם=The Russian Revolution: A New History|קישור=https://books.google.co.il/books/about/The_Russian_Revolution.html?id=GNLuDQAAQBAJ&redir_esc=y|מו"ל=Basic Books|שנת הוצאה=2017-05-30|ISBN=978-0-465-09497-4|מחבר=Sean McMeekin|שפה=en}}</ref>
הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו זמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית]], שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הוציא הקונגרס צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בהסכמה. רבים מהסוציאל-רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם [[לאון טרוצקי]] בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה". למחרת בחרו הסובייטים את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה עד כינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה מ[[מלחמת העולם הראשונה]]), ואת "הצו על האדמה", שהציע את ביטול רכוש הפרט וחלוקת האדמות מחדש לידי האיכרים.
שורה 16:
הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על [[מוסקבה]] חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ [[1918]]. בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה [[מלחמת האזרחים ברוסיה|מלחמת האזרחים]] עוד שנים אחדות, עד 1921.
לאחר השתלטותם הבטיחו הבולשביקים לכונון בחירות חופשיות לאסיפה הלאומית ולכבד את תוצאותיהם. הללו אכן קיימו אותם בנובמבר 1917, אך בעוד שזכו לתמיכה רחבה במרכזים העירוניים הגדולים, האיכרים שהיו רוב האוכלוסייה לא תמכו בהם והצביעו במקום זאת לסוציאליסטים המפכניים. בתגובה לכך הם פיזרו את האסיפה בכוח ופתחו באש על מפגינים שמחו על כך. כתוצאה מכך הפך שלטונם גם באופן פורמלי לדיקטטורה חד מפלגתית.
==הממשל החדש==
| |||