|
זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "[[עץ או פלסטיין]]" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע [[נתן אקסלרוד]] והבמאי [[יואל זילברג]]. הסרט, בקריינותו של [[חיים טופול]], התבסס על "[[יומן כרמל]]" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב ב[[ארץ ישראל]] מתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "[[חור בלבנה]]" משנת [[1964]].
בשנת [[1966]] ניסה להעלות ערב כוכבים בראשותו של אורי זוהר. התוכנית נכשלה באופן חרוץ, הקהל החל לצעוק בוז ו[[דן בן אמוץ]] עלה להרגיע את הרוחות. לאחר התוכנית הכריז זוהר ב[[מסיבת עיתונאים]] שהוא פורש מהבמה ומתרכז בקולנוע{{הערה|{{דבר|אהרון להב|אורי זוהר יורד מהבמה הקלה|1967/01/06|01404}}}}. לאחר מכן באו הסרטים "[[מוישה ונטילטור]]" ([[1966 בקולנוע|1966]]) ובשנת 1968 נבחר לביים את ההפקה הבינלאומית הגדולה "בלומפילד", אך פוטר לאחר כמה ימים עקב מחלוקות עזות עם כוכב הסרט [[ריצ'רד האריס]].
סרטו "[[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]]" על-פי הנובלה של א.ב. יהושע הביא לו ביקורות מעולות וזיכה את [[עודד קוטלר]] בפרס השחקן ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבל קאן]]). בשנים שאחרי, ביים את "[[השכונה שלנו]]", "[[כל ממזר מלך]]", "[[התרוממות (סרט)|התרוממות]]", ו"[[התרנגול]]" משנת [[1971]]. זוהר גם שיחק ב"[[קוראים לי שמיל]]" ([[1973]] בבמויו של [[ג'ורג' עובדיה]]) ויצר את סדרת הטלוויזיה "[[לול]]".
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] אספו סביבם זוהר וחברו [[אריק איינשטיין]] מספר אמנים ואנשי [[בוהמה]], לחבורה שנקראה "[[חבורת לול]]". הוא ביים את הטרילוגיה "[[מציצים]]", "[[עיניים גדולות]]" ו"[[הצילו את המציל]]" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש [[כיפה (יהדות)|כיפה]]). את הסרט "עיניים גדולות", שנכתב לפי תסריטו של הסופר יעקב שבתאי, יצר זוהר כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה שוסטר,. ומספרמערכוני [[תוכניתהתוכניות טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] שנקראו בשםעם "[[לולחבורת (תוכנית טלוויזיה)|לול]]". מערכוני התוכניות, אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כגון "[[חידון התנ"ך (מערכון)|חידון התנ"ך]]", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גפן במובן גאפן", "זמנך עבר!", "צ'מעתי אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק [[כדורגל]] משודרת בטלוויזיה ה[[אופרה]] "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר, מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם.
מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים הולל, שכלל שימוש ב[[סמים]]. בראשית שנות השבעים התפרע זוהר עם אחרים ב[[בית המשפט המחוזי]] אשר החליט להאריך את מעצרו בחשד של שימוש בסמים. בעקבות זאת הורשע בהתנהגות פרועה בבית המשפט, בהעלבת שופט ובתקיפת שוטר ונידון בערעור בבית המשפט המחוזי לשלושה חודשי מאסר{{הערה|{{מעריב||אורי זוהר וגיורא קליין ירצו 3 חודשי מאסר|19740327|75}}}}. את העונש ריצה בעבודות חוץ החל מ-1 באפריל [[1974]]{{הערה|{{מעריב||אורי זוהר החל לרצות מאסרו - בעבודות חוץ|1974/04/02|00702}}}}.
בשנת [[1999]] הנחה תוכנית בידור בערוץ הראשון.
בשנת [[2012]] נערכה בסינמטקב[[סינמטק]] הצרפתי ב[[פריז]] רטרוספקטיבה מקיפה לסרטי אורי זוהר שאצר חוקר הקולנוע [[אריאל שוייצר]]{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|רטרוספקטיבה לסרטי אורי זוהר בפאריס|1.1829492|24 בספטמבר 2012}}}}. הרטרוספקטיבה עוררה הדים בישראל גם בשל החלטת אנשי "הגשש החיוור" לאסור את הקרנת סרטו של זוהר "[[התרוממות (סרט)|התרוממות]]", שבו השתתפה שלישיית "[[הגשש החיוור]]", מכיוון שהם רואים בו "סרט מביש"{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|כשאורי זוהר הרגיז את הגששים|1.1845354|18 באוקטובר 2012}}}}. בשנת [[2013]] ערך שוייצר רטרוספקטיבה מקיפה לקולנוע של זוהר שכללה עשרים ושלושה סרטים (כולל פרויקטים שבהם היה מעורב וסרטיו כשחקן), בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה ובמסגרת [[פסטיבל קולנוע דרום]].
===חזרתו בתשובה===
|
