תגובת שרשרת גרעינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור הקישור למגבר אנרגיה והרחבה חלקית על כור גרעיני טבעי
ברוקולי (שיחה | תרומות)
שורה 30:
:*K > 1 (מסה על-קריטית): תחילת התגובה היא עם נויטרון אחד כאשר יש הסתברות לא-טריוויאלית שהוא לא גורם ביקוע או שתחילת תגובת השרשרת דועכת. אולם, ברגע שמספר הנויטרונים החופשיים הוא יותר מבודדים, סביר להניח שהוא יגדל באופן אקספוננציאלי.
 
:הן מספר הנויטרונים הנוכחים בקבוצת האטומים (שהוא גם השיעור המיידי של תגובת הביקוע), ומספר הביקועים שהתרחשו מאז תחילת התגובה, הוא פרופורציונאלי ל- <math>e^{(k-1)t/g}</math>, כאשר g הוא זמן ההיווצרות הממוצע ו-t הוא הזמן שעבר. דבר זה לא יכול להמשיך, כמובן: K יורד כאשר כמות חומר הביקוע שנשארה יורדת; כמו כן, גם המבנה הגיאומטרי והצפיפות עשויים להשתנות: המבנה הגיאומטרי משתנה בקיצונית כאשר חומר הביקוע הנותר נקרע לגזרים, אולם בנסיבות אחרות הוא פשוט יימס ויתנדף, וכד'.
 
כאשר K שואף ל-1, החישוב הזה נותן הערכת יתר במידה מסוימת ל"שיעור ההכפלה". כאשר [[גרעין האטום|גרעין]] [[אורניום]] סופג נויטרון הוא נכנס למצב מעורר למשך זמן קצר מאוד שיכול לדעוך במספר דרכים אפשריות. הצורה הנפוצה היא ביקוע לשני שברים, תוצרי ביקוע, שהם בדרך כלל איזוטופים של [[יוד]] ו[[צזיום]], עם פליטה של מספר נויטרונים. תוצרי הביקוע עצמם אינם יציבים, עם טווח רחב של זמן חיים, ובדרך כלל מדובר במספר שניות, ומתפרקים גם כן, ובכך משחררים נויטרונים נוספים.