|
|
|
== היסטוריה ==
פתיחת הישיבה לוותה בפולמוס מצד רבנים [[יהדות חרדית|חרדים]], ובראשם [[אלעזר מנחם מן שך|הרב אלעזר מנחם מן שך]], שהתנגדו למודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לצד [[לימודי קודש|לימודי הקודש]], אף [[לימודי חול]] והשתתפות במבחני הבגרות, בדומה לישיבות התיכוניות בזרם [[חינוך ממלכתי דתי|הממ"ד]]. לדברי הרב חייט, בסופו של דבר הסכים הרב שך להקמת הישיבה, המיועדת לציבור [[חרדים מודרניים|חרדי מודרני]] ו[[עולה חדש|עולים]] מ[[המערב|ארצות המערב]], אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום ב[[ירושלים]] או ב[[בני ברק]] - ריכוזים [[חרדים|חרדיים]] מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "[[ישיבה]]". הישיבה הועתקה ל[[מתתיהו (יישוב)|מתתיהו]], ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]]{{הערה|שם טוב מעטוף, [http://www.kolhazman.co.il/63612 שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ • הרב ברוך צ'ייט בראיון מתנגן], באתר קול הזמן, 29 בספטמבר 2015}}.
למעט [[ישיבת היישוב החדש]] הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן [[ישיבת נהורא]] (תשנ"ד), [[נהרדעא (ישיבה חרדית)|ישיבת נהרדעא]] ו[[ישיבת מאורות]] (שתיהן בתשס"ה).
|
