סיעת יחיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליושב ראש הכנסת
סידור קטגוריות
שורה 1:
[[קובץ:Plato sharon.jpg|שמאל|ממוזער|140px|חבר הכנסת לשעבר [[שמואל פלאטו-שרון]] היה חבר כנסת מטעם סיעת יחיד]]
'''סיעת יחיד''' היא [[סיעה]] ב[[הכנסת|כנסת]] בה חבר [[חבר הכנסת|חבר כנסת]] אחד בלבד מתוך 120 חברי הכנסת.
 
בעבר, סיעת יחיד יכולה להיווצר עם קבלת תוצאות [[הבחירות לכנסת]], בהן זכתה הרשימה במנדט בודד. אפשרות זו איננה מעשית מאז עליית [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] מ-1% ל-1.5% ובהמשך ל-2% ול-3.25%. כיום האפשרות היחידה היא פרישת חבר אחד מסיעה קיימת או לחלופין פרישת כל חברי הסיעה למעט אחד. אם חבר הכנסת הפורש לא מודיע על הקמת סיעה חדשה, או שסיעתו לא מאושרת על ידי [[ועדת הכנסת]], מוגדר חבר הכנסת '''חבר כנסת יחיד''' ואין הוא זכאי לזכויות השמורות לסיעה.
 
==היווצרות סיעת יחיד==
שורה 17:
===התפלגות מסיעה קיימת===
 
כבר בכנסת הראשונה נוצרה סיעת יחיד כתוצאה מפילוג, כאשר חבר הכנסת [[אליעזר פרמינגר]], שהתמודד מטעם [[הקומוניסטים העבריים]] ברשימה משותפת עם [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|המפלגה הקומוניסטית הישראלית]] פרש מהסיעה המשותפת והקים את סיעת היחיד הקומוניסטים העבריים. מקרה שני היה כאשר בנובמבר 1964 הודיע [[יונה כסה]] על פרישה ממפא"י וביקש מ[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] להכיר בסיעת יחיד שלו בשם "מן היסוד". כנגד ההכרה בסיעתו טען [[יוסף פישר (חבר הכנסת)|יוסף פישר]] שהדבר נוגד את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] שכן כל חבר כנסת של מפא"י קיבל פחות מאחוז מהקולות בבחירות{{הערה|1={{דבר||ערעור של י. פישר על הכרה בי. כסה כסיעת "מן היסוד"|1964/11/18|00204}}}}. בסוף נובמבר 1964 הביעה ועדת הכנסת את עמדתה שסיעה בכנסת צריכה לכלול לפחות שני חברים{{הערה|1={{דבר||נדחתה ההחלטה על בקשת יונה כסה להכיר בו כסיעה|1964/11/25|00209}}}}. ב-22 בדצמבר 1964 החליטה ועדת הכנסת בהחלטת פשרה שלא להכיר בסיעה של כסה אולם לתת לו את כל הזכויות המוקנות על ידי [[תקנון הכנסת]] לסיעות{{הערה|1={{דבר||כסה ייהנה מזכויות סיעה באופן חלקי|1964/12/23|00223}}}}.
 
ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]] כיהן [[דוד בן-גוריון]] כחבר בסיעת יחיד לאחר שחבריו ל[[רפ"י]] התמזגו חזרה עם [[מפלגת העבודה]]. ב[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] נענה [[משה דיין]] להזמנת [[מנחם בגין]] להיות שר חוץ בממשלתו ובעקבות זאת פרש מ[[המערך]] והקים סיעת יחיד.
 
==חוקים ותקנות הייחודיים לסיעת יחיד==
===הגשת אי-אמון בממשלה===
 
בשנת 1985 סיעת "[[כך]]", הגישה הצעה לסדר יום בעניין הבעת [[הצעת אי-אמון|אי-אמון]] בממשלה עקב "מחדלים ביטחוניים חמורים". [[יושב ראש הכנסת]] דאז ח"כ [[שלמה הלל]] דחה את ההצעה בטענה שסיעת יחיד, כמו חבר כנסת יחיד, מנועה מלהגיש הצעות לאי-אמון. בית המשפט נדרש לדון בנושא העקרוני תוך ניסיון להגדיר מהי סיעה. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי לא ניתן למנוע מסיעת יחיד להגיש הצעת אי-אמון בממשלה לעומת חבר כנסת יחיד שלא רשאי להגיש הצעה לאי-אמון בממשלה.
שורה 42:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סיעות בכנסת|*]]
 
[[קטגוריה:הכנסת]]
[[קטגוריה:סיעות בכנסת|*]]