תעודת ייחוס ארי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הוספת מקור, הרחבה |
||
שורה 3:
'''תעודת ייחוס ארי''' (ב[[גרמנית]]: '''Ahnenpass''', מילולית: "[[דרכון]] אבות") הייתה מסמך דמוי־דרכון אשר תיעד את [[שארות|אילן היוחסין]] ה[[הגזע הארי|ארי]] של ה[[אזרח]]ים ב[[גרמניה הנאצית]].
חקר היוחסין לא היה בגדר חובה כשם שהייתה זו משימה ראשונה במעלה להתחקות אחר העותקים '''המקוריים''' של [[תעודת לידה|תעודות הלידה]] ותעודות הפטירה. רבים שנהו אחר האידאולוגיה הנאצית החלו לחקור את אילן היוחסין שלהם עוד בטרם נדרש הדבר על-פי חוק (זמן קצר לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]]).
החוק, שנחקק ב-7 באפריל [[1933]] בעקבות עליית הנאצים לשלטון, נקרא [[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי]]. על פי חוק זה נדרשה כל הפקידות הציבורית להיות ממוצא ארי.<ref>{{צ-ספר|שם=בימי שואה ופקודה, יחידות 5-6|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|ISBN=9789650610807|עמ=28|שפה=עברית|קישור=https://books.google.co.il/books?id=GqvYfXQahHgC&pg=PA28&lpg=PA28&dq=Arierparagraph&source=bl&ots=QsjO6e59QP&sig=ACfU3U1eN0FyqPeD-57HA5B46Jyj5mBEag&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiilOKk85vvAhXeQEEAHa1YBU4Q6AEwBXoECAQQAw#v=onepage&q=Arierparagraph&f=false}}</ref> החוק קבע לראשונה את המושג "לא ארי". העדר הגדרה ברורה למושג חייב הוספת תקנה בעניין זה. התקנה הראשונה לביצוע החוק פורסמה ארבעה ימים לאחר פרסומו, ב-11 באפריל 1933 ובסעיף 2 שלה, שכונה לאחר מכן "סעיף האריות" (Arierparagraph {{אנ|Arierparagraph}}) נכתב:
<div style="direction: ltr;">
שורה 10 ⟵ 12:
{{ציטוט|תוכן=לא-אריים הם אלה אשר מוצאם מהורים או מסבים שאינם אריים (ובפרט כאשר מוצאם מיהודים). די בכך שהורה אחד או אף סב אחד יהיה לא-ארי. עובדה זו נכונה במיוחד כאשר אחד ההורים או אחד הסבים השתייך לדת היהודית.}}
בהמשך, נחקקה סדרה של חוקים אשר הרחיבו את רשימת ה[[מקצוע]]ות האסורים ליהודים: [[עורך דין|עריכת דין]], [[חינוך|הוראה]], [[רופא|רפואה]] – ולבסוף נדרשה תעודת הייחוס הארי אפילו לשם קבלה ל[[בית ספר תיכון]]. על פי רוב, התחקו אחר אילן היוחסין ארבעה דורות אחורה.
| |||