רפמיצין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
←‏השימוש בה: שכתוב מוחלט
שורה 10:
ב-[[1965]] אספה קבוצת חוקרים, בראשות [[פרופסור]] [[סטנלי קורינה]] מ[[אוניברסיטת מק'גיל]] שב[[מונטריאול]], [[קנדה]], דגימות צמחייה, בעלי חיים ואדמה מ[[אי הפסחא]] ש[[האוקיינוס השקט|באוקיינוס השקט]], כ-3,500 קילומטר מערבית ל[[צ'ילה]]. האיסוף נעשה לצורכי מחקר, בעקבות תוכניות להקים באי שדה תעופה ובטרם יחדור אליו העולם המודרני. עשר שנים אחר כך התגלה באחת מדגימות האדמה הללו [[חיידק]], שכונה ''Streptomyces hygroscopius'', שהסתבר שהוא מייצר [[חומר אנטי-פטרייתי]], בלתי-ידוע עד אותה עת{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1102508 מאמר מאוקטובר 1975]}}. החומר החדש כונה רפמיצין, משום שאי הפסחא קרוי בפי תושביו ''Rapa Nui''{{הערה|[http://sciam.co.il/archives/5126 דייוויד סטיפ], סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל - מאי 2012}}.
 
==שימושים קליניים==
==השימוש בה==
 
התרופה נמכרת כיום על ידי חברת [[פייזר]], חברת התרופות האמריקאית הגדולה ביותר בעולם. במשך עשרות השנים שעברו מאז התגלתה, הסתבר ממחקרים שנעשו בה, כי היא פועלת כנגד שורה ארוכה מאוד של מחלות קשות. בין השאר התגלה כי היא מועילה כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]]{{הערה|[http://cancerres.aacrjournals.org/content/65/16/7052.full Cancer Research, אוגוסט 2005], מאמר אחד מרבים, כדוגמה}}, [[אלצהיימר]]{{הערה|[http://www.sciencedaily.com/releases/2010/02/100224165259.htm מרץ 2010 - ScienceDaily]}}, [[אוטיזם קלאסי|אוטיזם]]{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2664098/ מאמר שפורסם לראשונה, אונליין, ביוני 2008] וכעבור כחודשיים ב-Nature Medicine}}, ועוד. עם זאת, השימוש המקובל ביותר בה, מאז אושרה על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] - FDA בינואר 1999, עד היום, היה למניעת דחיית שתלים בהשתלות איברים. התברר שהיא מדכאת בין השאר את [[המערכת החיסונית]] של הגוף, אשר במקרים של השתלת [[איבר]]ים נוהגת לתקוף את השתל הזר ולדחותו. התרופה עושה זאת על ידי דיכוי פעילותן של [[תא דם לבן|כדוריות הדם הלבנות]], הן מסוג [[לימפוציט T]] והן מסוג [[לימפוציט B]]. השימוש ברפמיצין איפשר את ביצוע ההשתלות והצלחתן לאורך זמן, גם אם כתוצאה מכך וכתוצר לוואי, נותר מקבל ההשתלה חשוף לזיהומים שונים, בהיעדר מערכת חיסונית מתאימה למלחמה כנגדם.
=== דיכוי מערכת החיסון ===
לנוכח תפקידו בטבע, נחקר השימוש האפשרי ברפמיצין כתרופה נגד פטריות ב[[ניסויים בבעלי חיים]] שנערכו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. המחקרים מצאו כי רפמיצין גורם לפגיעה ברקמות [[מערכת הלימפה]] ולדיכוי [[המערכת החיסונית]]{{הערה|שם=Mukherjee2009|https://doi.org/10.1155/2009/701464}}. ככל הנראה נגרמת הפגיעה החיסונית מהיקשרות של רפמיצין לחלבונים ממשפחת [[FKBP]] {{אנ|FKBP}}, הגורמת ל[[מעכבי אנזימים|עיכוב]] פעילותו של [[קינאז]] [[p70-S6K]] {{אנ|P70-S6 Kinase 1}} וכתוצאה מכך למניעת התרבות של [[תאי T]] ו[[תאי B]], האמורה להתרחש בתגובה להפרשת [[אינטרלוקין]] 2 ואינטרלוקין 15 {{הערה|שם=Mukherjee2009}}. לאור ממצאים אלה, נזנחה הכוונה להשתמש ברפמיצין נגד זיהומים פטרייתיים, ומנגד נערכו מחקרים טרום-קליניים לשימוש ברפמיצין לדיכוי המערכת החיסונית של [[השתלת איברים|מושתלי איברים]], כדי להפחית את הסיכון לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית {{הערה|שם=Mukherjee2009}}. בשנת 1999 אישר [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] את השימוש ברפמיצין ב[[התוויה]] של דיכוי המערכת החיסונית לקראת [[השתלת כליה]], בין היתר מאחר והיא פחות רעילה כלפי ה[[כליה|כליות]] של המטופל המושתל בהשוואה לתרופות אחרות לדיכוי מערכת החיסון {{הערה|שם=Mukherjee2009}}. [[תופעות לוואי|תופעות הלוואי]] האופייניות לשימוש ברפמיצין הן [[היפרליפידמיה]], [[מיעוט דם]], [[מיעוט כדוריות לבנות]], [[מיעוט טסיות דם]] ופגיעה ב[[כבד]] {{הערה|שם=Mukherjee2009}} . לאור זאת נהוג להימנע משימוש ברפמיצין בחודש הראשון לאחר [[השתלת כבד]] {{הערה|שם=Mukherjee2009}}.
 
===התוויות מאושרות נוספות===
מלבד דיכוי מערכת החיסון של מושתלי איברים, מאושר השימוש ברפמיצין בהתוויות הבאות:
 
# טיפול במחלת ריאות תורשתית נדירה מסוג [[לימפאנגיוליומיומטוזיס]]{{אנ|Lymphangioleiomyomatosis}}{{הערה|https://doi.org/10.1056/NEJMoa1100391}}.
# ציפוי [[תומכן|תומכנים]].
# טיפול ב[[עיוות ורידים]] {{אנ|Vascular_malformation#Venous_malformation}} {{הערה|https://doi.org/ 10.1097/MOH.0000000000000498}}
 
===התוויות בלתי מאושרות===
====גידולים ממאירים====
רפמיצין [[מעכבי אנזימים|מעכבת]] בין היתר את פעילותו של [[תצמיד חלבונים]] {{אנ|Protein complex}} [[mTORC1]] {{אנ|mTORC1}}, המעורב ב[[מעבר אותות|מסלולי איתות]] מרכזיים המורים לתא לייצר חלבונים בתגובה לזיהוי ריכוז גבוה דיו של [[חומרי מזון]] בסביבת התא. פעילות-יתר של תצמיד חלבונים זה אופיינית ל[[סרטן (מחלה)|רקמות ממאירות]] שונות. עם זאת, לאור תפקידו המרכזי של אנזים [[TOR (אנזים)|TOR]] ככלל ושל מסלול mTORC1 בפרט בתפקודו התקין של הגוף, ולנוכח קיומם של מסלולי איתות משניים המפצים על השפעתו של רפמיצין, לא נמצאה עדיין דרך להשתמש ברפמיצין לטיפול נגד גידולים סרטניים בבני אדם{{הערה|https://doi.org/10.12688/f1000research.9207.1}}. עם זאת נבחנים כיום [[מעכבי mTOR]] {{אנ|mTOR inhibitors}} מדור שני ושלישי האמורים להיות בררניים יותר ונסבלים יותר מאשר רפמיצין.
 
====אריכות ימים====
 
פעילות-חסר של תצמיד חלבונים mTORC1, למשל בתנאי [[תת-תזונה]], עשויה להיות קשורה להתארכות תוחלת החיים. ניסויים בחיות תומכים בהשערה כי רפמיצין עשוי להאריך את תוחלת החיים של חיות מעבדה, אולם נכון לשנת 2020 טרם נעשו מחקרים קליניים ברפמיצין, או במעכבי TOR דומים לו, להתמודדות עם זיקנה ומחלות ניווניות האופייניות לה, כגון [[אלצהיימר]]{{הערה|https://doi.org/10.1007/s11357-020-00274-1}}{{הערה|https://doi.org/10.18632/aging.102355}}.
 
====אוטיזם====
 
במחקר על מודל חייתי של [[טרשת גבשושית]], מחלה תורשתית הגורמת בין היתר ל[[פיגור שכלי]] או ל[[אוטיזם]], נמצא כי טיפול קצר ברפמיצין משפר את התפקוד ההכרתי בעכברים בוגרים{{הערה|https://dx.doi.org/10.1038/nm1788}}. עם זאת, כאשר נבדקה השפעתו של טיפול ברפמיצין על מודל עכברי של [[תסמונת X שביר]] ועל עכברים בריאים, נמצא כי הטיפול ברפמיצין פגע בהתנהגות החברתית ובדפוסי השינה של העכברים החולים והבריאים גם יחד{{הערה|שם=Sare2018|https://doi.org/10.3389/fnmol.2017.00452}} לאור ממצאים אלה הסיקו החוקרים כי הטיפול במעכבי mTOR כגון רפמיצין אינה מועילה עבור חולי תסמונת X שביר, שחלקם מפגינים תסמינים הדומים לאלה שעל הקשת האוטיסטית {{הערה|שם=Sare2018}}.
 
==הארכת תוחלת החיים המרבית==